סטודנטים ומשתלמים
ד"ר סמדר טנר
תפקיד: פוסט-דוקטורנטית במשק המודל
שמות המנחים: ד"ר מאור מצרפי (מכון וולקני), ד"ר יעל לאור (מכון וולקני), ד"ר רועי אגוזי (האגף לשימור קרקע וניקוז)
שם הפרויקט: אפיון וטיפול באדמות סחף לאורך נחל נהלל
אימייל: smadartanner@gmail.com
כמה מילים על הפרויקט: שטחים חקלאיים רבים בארץ סובלים מתהליכים מואצים של סחף קרקע אשר מביאים עם הזמן לסתימה של אפיקי נחלים ותעלות ניקוז. בכדי למנוע הצפות, רשויות הניקוז נאלצות לחפור את אדמות הסחף הצבורות באפיק הנחל, ובהיעדר חלופות מתאימות, אדמות הסחף מוערמות כסוללות על גדת הנחל. סוללות אלו מהוות מפגע סביבתי בתוך הסביבה החקלאית-נחלית. הפרוייקט הנוכחי מתבצע במסגרת פרויקט השיקום של נחל נהלל (הפלטפורמה החמישית של משק המודל לחקלאות בת קיימא) ומתמקד במציאת חלופות לטיפול באדמות סחף תוך בחינת בנק הזרעים הצבור באדמות אלה ואיפיון התכונות הפיזיקליות והכימיות שלהן.
ד"ר עזרא אורלובסקי
תפקיד: פוסט-דוקטורנט במשק המודל
שמות המנחים: ד"ר רועי פוסמניק (מכון וולקני) וד"ר רועי אגוזי (האגף לשימור קרקע וניקוז)
שם הפרויקט: יישום שיטות שונות לצמצום זיהום נחלים בעודפי יסודות הזנה ממקור חקלאי
אימייל: ezorlo@gmail.com
כמה מילים על הפרויקט: בשדות הגד"ש באזורנו ישנה נטייה לדישון יתר ולזליגה של שפכים נוזליים וזבל בקר לא מטופל מהמפטמה והיונקיה של נווה יער המאתגרים את הקיימות בממשק שבין נחל נהלל לפעילות החקלאית. בפרויקט, יוקם מתקן עיכול אנאירובי בקנה מידה משקי לשיפור ממשק חווה/נחל על ידי אימוץ שיטות ניהול פסולת חקלאית מבוזרת. מתקן העיכול ישולב עם טיפול משלים להשבת חנקן במתקן ביופילטרציה וטיפול "פוליש" לקולחים באגנים ירוקים כך שבסופו של דבר ימזער הסכנה לזיהום הנחל בעודפי יסודות הזנה.
סיימון פוטרמן
תפקיד: סטודנט לדוקטורט במשק המודל
שמות המנחים: ד"ר יפית כהן (מכון וולקני), ד"ר גיל אשל (האגף לשימור קרקע וניקוז), ד"ר יעל לאור (מכון וולקני)
מוסד אקדמי: האוניברסיטה העברית
שם הפרויקט: בחינת תועלות השימוש בגידולי שירות באמצעי חישה מרחוק
אימייל: simon.futerman@mail.huji.ac.il
כמה מילים על הפרויקט: מטרת העבודה היא שימוש בכלים של חישה מרחוק של גידולי שירות כדי לקבל מידע לגבי זמינות יסודות ההזנה בקרקע. הרעיון הכללי הוא לנטר גידולי שירות במהלך החורף באמצעי חישה מרחוק (רחפן) ולמדוד קליטת יסודות הזנה, בעיקר חנקן וזרחן. הידע הזה יכול לשרת כבסיס להחלטות דישון מדייק לגידול המסחרי שבא אחרי גידולי השירות.
שלומי אהרון
תפקיד: סטודנט לדוקטורט במשק המודל
שמות המנחים: ד"ר רן לאטי (מכון וולקני), פרופ' חנן איזנברג (מכון וולקני), ד"ר יפית כהן (מכון וולקני)
מוסד אקדמי: האוניברסיטה העברית
שם הפרויקט: זיהוי ואפיון יעילות הדברת עשבים כימית בגידולי שדה באמצעות חישה מרחוק ואקואינפורמטיקה
אימייל: shlomiaharon123@gmail.com
איתי שולנר
תפקיד: סטודנט לדוקטורט במשק המודל
שמות המנחים: ד"ר רן לאטי (מכון וולקני), פרופ' מידד קיסינג'ר (אוניברסיטת בן גוריון בנגב)
מוסד אקדמי: אוניברסיטת בן גוריון בנגב
שם הפרויקט: פיתוח גישה אינטגרטיבית מבוססת הערכת מחזור חיים לניהול ממשק עשביה מקיים בגידולים חקלאיים
אימייל: itayshulner@gmail.com
אלעזר וולק
תפקיד: סטודנט לדוקטורט במשק המודל
שמות המנחים: ד"ר שחר ברעם (מכון וולקני), ד"ר גיל אשל (האגף לשימור קרקע וניקוז)
מוסד אקדמי: האוניברסיטה העברית
שם הפרויקט: השפעת גידולי שירות על משטר המים ומי תיהום גבוהים בסביבה חקלאית
אימייל: elazarvo@moag.gov.il
כמה מילים על הפרויקט: אלעזר עוקב אחר המלחת קרקע ומי תהום המשפיעים על חקלאות במסגרת עבודתו באגף שימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות. אלעזר הקים את רשת בארות התצפית בפלטפורמת גידולי השדה (טיפולי הבסיס) במשק המודל, ממנה נולד פרויקט זה. בעבודה זו, נבחנת השפעת גידולי השירות על משטר המים והכימיה של הקרקע והמים. הוקמו מערכות ניטור רציף לבחינת רטיבות הקרקע ומי התהום. מערכות הניטור הוצבו באזור בו מצויים מי תהום בסביבות 2 מטרים מפני הקרקע, ונערכת השוואה בין חלקות צמודות עם נוכחות והיעדר צמחי שירות. הנתונים המדודים במערכות הניטור, ונתונים מהתחנה המטאורולוגית הסמוכה, צפויים לספק יחד תובנות חשובות בנושא תפקוד צמחי השירות.
https://www.researchgate.net/profile/Elazar-Volk
Roza Ayalkibet Belayneh
תפקיד: סטודנטית לדוקטורט במשק המודל
שם המנחה: ד"ר רן לאטי (מכון וולקני), ד"ר אורן שלף (מכון וולקני), ד"ר סמדר הרפז-סעד (האוינברסיטה העברית)
מוסד אקדמי: האוניברסיטה העברית
שם הפרויקט: שימוש בגידולי שירות במטע שקד ים-תיכוני
אימייל:roza.belayneh@mail.huji.ac.il
כמה מילים על הפרויקט: מטרתו העיקרית של הפרויקט היא להעריך את ההשפעות של גידולי שירות והתאמת מינון ההדשייה במטע שקד ים-תיכוני על ביצועי העצים. בנוסף, אנו שואפים להבין כיצד גידולי שירות משפיעים על המגוון הביולוגי בקרקע, על משטר המים בקרקע ועל יעילות צריכת המים ולחשב את מאזן יסודות ההזנה במטע שקד.
רונן כפיר
תפקיד: סטודנט לתואר שני ומהנדס מחקר במשק המודל
שמות המנחים: ד"ר אריק פלבסקי (מכון וולקני), פרופ' משה ענבר (אוניברסיטת חיפה)
מוסד אקדמי: אוניברסיטת חיפה
שם הפרויקט: הקשר בין הביולוגיה של הקרקע לבריאותה
נייד: 054-2171371
אימייל: ronenk@agri.gov.il
כמה מילים על הפרוייקט: המחקר עוסק בקשר בין שפע ומגוון מיני אקריות ונמטודות בקרקע לבין מיני צומח שונים: פולשים ו/או מתפרצים, צמחי בר רב שנתיים מקומיים וחיטה. כמו כן נבדק הקשר בין מדדים ביוטיים ואביוטיים לבין שפע ומגוון ביולוגי כמדד לבריאות קרקע.
אילון וינקלר
תפקיד: סטודנט לתואר שני במשק המודל
שמות המנחים: ד"ר מאור מצרפי (מכון וולקני), ד"ר גיל אשל (האגף לשימור קרקע וניקוז)
מוסד אקדמי: האוניברסיטה העברית
שם הפרויקט: גידולי שירות כמרכיב בממשק הדברת עשבים בגד"ש
אימייל: eilon.winkler@mail.huji.ac.il
כמה מילים על הפרויקט: אני בוחן את ההשפעה של ממשק חקלאות משמרת הכולל גידולי שירות בשילוב עם גישת אפס עיבוד על תפוצת עשבים רעים בחלקות השונות.
איתמר קאפמן
תפקיד: סטודנט לתואר שני במשק המודל
שם המנחה: ד"ר רועי פוסמניק (מכון וולקני)
מוסד אקדמי: האוניברסיטה העברית
שם הפרויקט: טיפול משולב במי הנטל של מתקני ביוגז להפחתת הזיהום הסביבתי ושימור קרקע
אימייל: itamar.kaffman@mail.huji.ac.il
כמה מילים על הפרויקט: הפקת ביוגז מפרש בע"ח היא פרקטיקה מקובלת בארץ ובעולם. יחד עם זאת, למרבה הצער, ברוב המקרים מי הנטל מהטיפול האנאירובי מוזרמים לסביבה בצורה לא מבוקרת וגורמים לנזק סביבתי. בפרויקט אנו משלבים בין טכנולוגיות שונות שיאפשרו טיפול הולם במי הנטל לטובת הזרמתם לסביבה. בין היתר, שימוש בביופילטר לאמוניה, שיפור הספיחה של אמוניה באמצעות הידרוצ'אר וטיפול משלים במים באמצאות אגנים ירוקים.
אחיה חוסרבי
תפקיד: סטודנט לתואר שני במשק המודל
שם המנחה: ד"ר רועי פוסמניק (מכון וולקני), מיכאל בוריסובר (מכון וולקני), גיא לוי (מכון וולקני)
מוסד אקדמי: האוניברסיטה העברית
שם הפרויקט: השפעת עומסי היישום של שפכי בע"ח ברמות טיפול שונות על שינויים בתכונות קרקע חרסיתית
אימייל: achiya799@gmail.com
כמה מילים על הפרויקט: המחקר מתמקד בהשפעת יישום של פרש בעלי חיים מטופל על תכונות קרקע ומבוסס על דיגום קרקע בשדה ועבודת מעבדה וחממה. הנתונים שיצטברו במהלך המחקר ישמשו לבניית מודל סטטיסטי מותאם לחיזוי שינויים בתכונות קרקע כתוצאה מיישום של פרש בעלי חיים בקרקע חרסיתית.
