דישון

בשנים הראשונות להפעלת משק המודל, פעולות הדישון יהיו מבוססות על פרוטוקולים מקובלים לכל גידול. לאחר מספר שנים נתחיל לבחון טכנולוגיות וגישות שונות שמפחיתות תוספת דישון כימי ושמאפשרות לבצע דישון דיפרנציאלי בהתאם לשונות המרחבית בשדה.

מחזור הגידולים במשק המודל יכלול 5 גידולים: חיטה (לגרעינים או לתחמיץ), בקיה מעורב בתלתן, תירס למספוא, חמניות לגרעינים וחימצה (חומוס). בהתאם לכך תבנה תכנית דישון בכל עונה לכל גידול.

דישוני היסוד (יישום לפני הזריעה או בזמן הזריעה): בסתיו נערוך דיגום קרקע למרכיבי ההזנה החשובים לצמח: אשלגן, זרחן וחנקן ובהתאם לתוצאות נקבל החלטה איזה מרכיב ביסודות המזינים להוסיף לקרקע ובאיזה כמות. יישום הדשן יהיה בעזרת מדשנת צנטריפוגלית, בזמן הזריעה ע"י מזרעה עם שני תאים (תא אחד לזרעים ותא שני לדשן המוצק) או ביישום מדויק למרכז הערוגה. הפיזור יבוצע בעזרת טרקטור עם ניהוג אוטומטי ומערכת GPS על מנת שהפיזור יהיה אחיד וללא חפיפות. בחלק מהשטח, בהתאם למבנה הניסוי, יוצנע זבל חצי מיוצב 5 קו"ב לדונם או קומפוסט, שיפחית משמעותית את הצורך בהוספת דישון כימי. לרוב, בשטחים של נוה יער, אין צורך לבצע תוספת דישונית של אשלגן ואם מקפידים להעשיר את האדמה בחומר אורגאני ע"י זיבול כל 3-4 שנים גם אין צורך להוסיף זרחן.

דישוני ראש (יישום תוספת חנקן בזמן הגידול): בהתאם לגידול ובהתאם לתנאי הסביבה שיתפתחו באותה שנה, נקבל החלטה כמה יחידות חנקן להוסיף לגידולים השונים. בחיטה לדוגמא, נבצע דיגום עלים בשלב 3-4 עלים ועל פי התוצאות נחליט כמה יחידות חנקן להוסיף לאורך הגידול. בבקיה, תלתן וחימצה שהן ממשפחת הקטניות מקבעות חנקן, המקובל הוא לא להוסיף תוספת חנקנית כלל לאורך הגידול. כך גם בחמניות מאחר והן בעלות שורש שיפודי עמוק ויכולת קליטה טובה של מינראליים שזמינותם לצמחים אחרים מעטה. לגבי התירס, תהיה תוספת משמעותית של חנקן לאורך הגידול, עד הופעת הפריחה הזכרית.

אחת הבעיות הנפוצות בשטחים הקונבנציונליים היא תוספת דישון כימי ביתר, מתוך הנחה שעדיף לתת יותר, מאשר לתת בחוסר. עודפי הדשן הללו בסופו של דבר נשטפים מהחלקה אל תעלות ניקוז ונחלים שצמודים לחלקה ובכך מפרים את האיזון האקולוגי בנחל ובסביבתו. מטרת משק המודל לחקלאות בת קיימא הינה להפחית כמה שניתן את התוספת הדישונית החיצונית. הפחתת הדישון הכימי תעשה בכמה דרכים:
(1) ביצוע דגימות קרקע ודגימות חומר צמחי על מנת לקבוע מהי הכמות המדויקת שדרושה ליישום
(2) בחינה של טיפול בסיס הקשור בתוספת של חומר אורגני בדרגות ייצוב שונות- זבל פרות חצי מיוצב לעומת קומפוסט
(3) יישום דיפרנציאלי בשטח לפי ניתוח השונות המרחבית של השדה בזמן הגידול, (4) בחינת טכנולוגיות חדשות לצמצום השימוש בדשן כימי ובחינתם בניסויי שדה.

אנו מאמינים כי הפלטפורמה של משק המודל יכולה לשמש כתשתית מצוינת לבחינה של אלמנטים בגידול הקשורים בהפחתת הדישון הכימי, וזאת מבלי לפגוע ברווחיות החקלאי, באיכות ובכמות היבול.