אגרואקולוגיה

שני אתגרים מרכזיים שבפניהם עומדת האנושות במאה ה-21 הם אספקת ביטחון מזון לאוכלוסיה האנושית ההולכת וגדלה, לצד שימור המגוון הביולוגי ושירותי המערכת האקולוגית שהוא מספק. אולם, האינטנסיפיקציה של החקלאות בעשורים האחרונים היא אחד מהגורמים העיקריים לדעיכה הגלובאלית במגוון הביולגי, ולקריסה של תפקודי מערכות אקולוגיות. האובדן של שירותי מערכת חיוניים גורם לנטל הולך וגובר על הייצור החקלאי, כגון התפרצויות תכופות וקיצוניות של מחלות ומזיקים, אובדן מאביקים, אבדן קרקע ודילולה, ועוד.

מטרה מרכזית באגרואקולוגיה היא אינטנסיפיקציה אקולוגית – רתימת תהליכים אקולוגיים לתועלת הייצור החקלאי, כך שיחליפו חלק מהתשומות החיצוניות (כגון חומרי הדברה ודישון כימיים) שמשמשות בחקלאות האינטנסיבית להגברת היבול על-חשבון קיימות ארוכת טווח. תהליכים אקולוגיים רבים כאלה מונעים ע"י חברות מגוונות של אורגניזמים בלתי-מבוייתים המצויות בשדה החקלאי ובסביבתו. עם זאת, חלק מהאורגניזמים הללו הינם מזיקים חקלאיים, או תומכים במזיקים כאלו. לכן, השגת המטרה של אינטנסיפיקציה אקולוגית דורשת הבנה יסודית של המבנה של חברות אקולוגיות, של יחסי הגומלין שבהן, ושל תפקודיהן, ע"מ לאפשר ניהול של המגוון הביולוגי ולמקסם את שירותיו הפוטנציאליים. הודות לאופיו הכתמי והמורכב מבחינה מרחבית, הנוף החקלאי של ישראל מזמן אפשרויות ניהול אפקטיביות מסוג זה.

לכן, אחד מחמשת עקרונות היסוד של משק המודל לחקלאות בת קיימא הוא שימור וניהול המגוון הביולוגי ובתי גידול טבעיים על-מנת להגביר את שירותי המערכת האקולוגית לחקלאי ולציבור. משק המודל לחקלאות בת קיימא מספקת פלטפורמה לבחינת ממשקים חקלאיים שמיועדים להגברת שירותי המערכת האקולוגית, לניטור השפעותיהם ארוכות הטווח על המגוון הביולוגי והתפקוד של חברות תת-קרקעיות ומעל פני הקרקע, ולמיקסום בריאות הקרקע והבקרה הביולגית של מחלות ומזיקים חקלאיים.