בכנס הבינלאומי למידבור שנערך בנובמבר 2022 בקמפוס שדה בוקר המושב המיוחד לחקלאות מקיימת הציג כיצד פרדיגמות חשיבה שפעם היו רלוונטיות אך ורק לאזורים צחיחים עשויות להשפיע על חקלאות מחדשת ועל בטחון תזונתי.
ד"ר מירי כהן-צינדר מהיחידה לבקר לבשר נתנה הרצאת סקירה על מחקר ארוך טווח שנערך בנווה יער בשיתוף פעולה עם ד"ר אריאל שבתאי וחקרים נוספים ועוסק בצמח המורינגה המכונפת כגידול מספוא, בעידן של תמורות אקלימיות.
ההתמקדות במורינגה כגידול פוטנציאלי להזנת חיות משק בכלל, ומעלי גרה בפרט, הופכת רלוונטית כעת במיוחד, לנוכח התמורות האקלימיות הקשות אותן אנו חווים. התמקדות זו, נשענת בבסיסה על מספר תכונות מיטביות בהן מתאפיין הצמח, ביניהן, היכולת לגדול בתנאים של אקלים יבש וצחיח על מגוון קרקעות (למשל עם מליחויות שונות), תכולת חלבון גבוהה (עמיד לדגרדציה בכרס) ורב קְצִירִיּוּת, לצד ערכים תזונתיים וקיבולת גבוהה של נוגדי חמצון. על אף ה- buffer capacity הגבוה בו ניחנה בשל תכולת החלבון הגבוהה, המורינגה נוחה להחמצה, עובדה אשר משדרגת את תרומתה כצמח מספוא.
היחידה לבקר בנוה יער מתמקדת מזה מספר שנים בהטמעת גידול המורינגה בארץ, בלימוד תהליכי ההחמצה שלה, ובבחינת ההשפעה של שילובה בדיאטת מע"ג על היצרנות ואיכות המוצר (חלב ובשר). בין היתר נמצא כי, בעקבות החמצה חל שיפור בפוטנציאל נוגד החמצון של המורינגה בתנובת החלב ובקיבולת נוגדת החמצון שלו. עוד מצאנו כי הזנת כבשים ועיזים בתחמיץ מורינגה כתוסף, הקטינה באופן מובהק את ריכוז התאים הסומטיים בחלב, מדד הנמצא במתאם ישיר עם דלקת עטין. בטלאים בתקופת הגידול, נצפתה השפעה חיובית על נצילות המזון הפרטנית לצד שיפור ברכות הבשר. אנו משערים, כי תרכובות פנוליות בהן מתאפיין הצמח, בנוסף להיותן "ציידות" ((scavengers של רדיקלים חופשיים, מפחיתות תהליכים מתנוגניים המתקיימים בכרס, ומאפשרות בכך ניתוב והפניית אנרגיה לטובת תהליכי גדילה ויצרנות, על חשבון ייצור מתאן.
הפוקוס המחקרי כיום מתמקד בלימוד האפקט הדואלי המתקבל בעקבות הזנה במורינגה, על נצילות המזון ועל פליטות המתאן ממעלי גרה.
