תוספים אורגניים ממקורות שונים משמשים במשקים מקיימים לשיפור בריאות ופוריות הקרקע. השימוש בפרקטיקות אלו מכוון לתמוך בפוריות הקרקע הן מבחינת שיפור התכונות הפיסיקליות והן בעידוד חברות שפעילותן מיטבית עבור הזנת ובריאות הצמח. תמיכה בגורמים הביוטים הרצויים מתאפשרת למשל באמצעות אספקת נוטריינטים חיוניים. לחילופין, טיפולי הקרקע יכולים לפעול באופן ישיר לדיכוי חברות לא רצויות.
כיום, על אף התועלות הפוטנציאליות המגוונות, השימוש העיקרי בתוספי קרקע הנו מוגבל ומתרכז בהיבטים של אספקת חומרי הזנה ושיפור כללי של מבנה הקרקע. המטרה העיקרית של יום העיון הינה לסקור פרקטיקות מובילות בתחום תוך התייחסות לאתגרים ולאפשרויות.
למה לערוך יום עיון בנושא תוספי קרקע? ד"ר שירי פרייליך המכון למדעי הצמח, נווה יער, מנהל המחקר החקלאי
אתגרים באימוץ גישות של חקלאות משמרת בישראל – פיתוח כיסוי קרקע רציף ד"ר גיל אשל
המעבדה לחקר בריאות הקרקע וחקלאות משמרת, התחנה לחקר הסחף, האגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
במקביל להתפתחות החקלאות האינטנסיבית והמונוקולטורית החריפו תהליכי הגרעת קרקע הכוללים סחיפת קרקע מואצת, אובדן חומר אורגני, המלחה וניתרון, הרס מבנה הקרקע, הפרת איזון אגרונומי הכוללים השתלטות צמחייה קשת הדברה, התפרצות מחלות ומזיקי קרקע ועוד. מחקרים רבים מהארץ ומהעולם הראו שלשינוי אופי החקלאות ושמירה על כיסוי צמחי רציף של הקרקע יתרונות רבים ביניהם הקטנה משמעותית בקצבי סחיפת הקרקע, שיפור מבנה הקרקע, הקטנה של אובדן מים באידוי מפני השטח, שיפור חדירת המים לקרקע, וויסות טמפרטורת הקרקע, הגדלת המגוון הביולוגי בקרקע ובכלל זה הגדלת העמידות להתפרצות מחלות ומזיקים ומחזור יסודות הזנה בין גידולים. כל אלו הביאו לפיתוחה של גישה של חקלאות משמרת המשפרת לאורך זמן את בריאות ותפקוד הקרקע.
בהרצאתי אציג תוצאות ממחקרים שלנו בארץ ותצפיות מחקלאים שאימצו עקרונות שכאלו ואדבר על האתגרים שעומדים בפני גידולי השדה לשמירה על חיפוי צמחי רציף עקב ביקוש יתר לביומסה צמחית להאכלת בעלי חיים.
מפת דרכים לשיקום מארג מזון בקרקע, ד"ר אריק פלבסקי המכון להגנת הצומח, נווה יער, מנהל המחקר החקלאי
אקריות טורפות שוכנות קרקע מהוות אויבים טבעיים פוטנציאליים למזיקים תת קרקעיים, ולכן בעלות חשיבות גדולה בתוכניות לשימור קרקע. יעילות הדברת האקריות עולה כאשר נמצא בקרקע מקורות מזון חליפים, המאפשר גידול ברמות האוכלוסייה ולפיכך שיפור הטריפה. אחת האפשרויות למזון משלים בקרקע הן נמטודות חופשיות המצויות במגוון קרקעות, אך עד כה לא נבדקה האפשרות להשתמש בהן כמזון משלים לתגבור אוכלוסיות האקריות הטורפות. בשתי עבודות בהן בדקנו את יעילות המערכת המשולבת של אקריות טורפות ונמטודות חופשיות כנגד שני מזיקים, נמצא שבנוכחות נמטודות חופשיות Rhabditella axei , עולה יעילות ההדברה של האקרית הטורפת Macrocheles embersoni בהדברת זבוב הבית, ושל האקריות הטורפות Stratiolaelaps scimitus בהדברת נמטודת העפצים Meloidogyne incognita. בשני המקרים הוספת נמטודות חופשיות בקרקע, העלתה את כמות אוכלוסיות האקריות הטורפות, וההדברה הביולוגית עלתה בהשוואה לביקורת ללא נמטודות חופשיות. במחקרים הבאים נבדוק אפשרויות להעשרת קרקעות, כדי לתגבר ולעודד מגוון מיני נמטודות חופשיות ואקריות קרקע, שיוכלו לסייע בהדברה ביולוגית בגידולים חקלאיים.
יישום זבלים ממקורות שונים בגד"ש כתחליף לדשן מורכב – זמינות זרחן, חנקן ויסודות קורט, ד"ר פנחס פיין המכון למדעי הקרקע המים והסביבה, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי
הערכת הכדאיות של יישום זבלים בגד"ש ופלחה כתחליפי דשן מינרלי מבוססת על ההפרש בין עלות הדישון המינרלי שנחסך לבין עלויות הזבלים בשדה. נמנענו מהשוואה, בין דשן לזבלים ובין הזבלים לבין עצמם, על בסיס עומס יישום שרירותי כלשהו במ"ק\ד'. ההשוואה נעשתה כאן על בסיס יישום בעומס זבל משתנה אך במנת חנקן קבועה השווה ל-50 ק"ג חנקן כללי לדונם. ההשוואה מבוססת על מחקרי מעבדה ושדה (הדס וחוב', 2008; פיין וחוב', 2014; פיין, 2015). כשם שדישון מינרלי אמור להפנים את שיעורי האיבוד והקליטה של הדשן המוסף, כך גם עומסי הזיבול. יש הבדל ניכר במינון הזבל לפי התכולה הכללית של יסודות ההזנה בו (ואין זה משנה איזה יסוד נבחר) לבין מינונו לפי התכולה (המשוערת) של מרכיביהם הזמינים לצמח של יסודות אלה. היחס בין המרכיב הזמין לכללי שונה בכל סוג זבל ובכל יסוד הזנה, והוא מושפע מאד גם מתכונות הקרקע והגידול, מממשק הגידול ותנאי מעונת הגידול. יש להתייחס למרכיבי הזבל בכללם (כולל הפחמן האורגני) כתרומה להזנת הצמח ולבריאות הקרקע בטווח הארוך, אך המטרה כאן היא לבחון את כלכליות היישום של זבלים נפוצים בהחלפת תשומות דשן, הניתנות לקראת עונות הגידול הקרובות (בדו-גידול). הכמויות הן כ-40 ק"ג N\ד', כ-5 ק"ג P צרוף\ד' (11 יחידות) וכ-35 ק"ג K צרוף\ד' (43 יחידות).
התרומה לפדיון מיישום הזבלים חושבה לפי זמינות חנקן הזבל (שנאמדה בניסויי מעבדה ושדה) ולפי ס"כ הקליטה בפועל של זרחן ואשלגן בתירס ובחיטה בשנה שלאחר היישום, בניכוי העלויות שהן בעיקר של הזבל וההובלה (מצגת, שקף 13). התרומה מיישום בוצה מעוכלת (כגון, מחיפה) היא כ-200 ₪\ד', מזבל פטמים מפוסטר – כ-30 ₪\ד', ומקומפוסט אשפת ערים – כ-20 ₪\ד'. יישום קומפוסט בוצה וקומפ' זבל בקר יגרום להפסד של כ-50 וכ-485 ₪\ד', בהתאמה. בחישוב ע"פ התכולה הכוללת של היסודות, התמורה, לכאורה, מכל אחד מהזבלים עולה בשיעור ניכר.
יתרון הבוצה המעוכלת בגד"ש ובפלחה (עד איסור השימוש בה) נובע מכך שעלויותיה שולמו במלואן על ידי המגזר העירוני, ומכך שזמינות חנקן וזרחן (אך לא אשלגן) בה הנה מרבית. עלות בוצת השפד"ן, שהנה באיכות דומה אך היא מפוסטרת, נמכרת לחקלאים בכ-10-5 ₪\מ"ק, מה שמפחית את התמורה מכ-200 לכ-150 ₪\ד' – עדיין ראויה ביותר.
נציין כי (א) תועלות נוספות מהזבלים לא נכללו בחישוב, כגון השאריתיות לשנים הבאות של החנקן (קטנה), האשלגן (התשומה בד"כ קטנה מס"כ הקליטה בשנה הראשונה) והזרחן (הזמינות דועכת במהירות), וכן אספקה, קריטית לעיתים (שקפים 25, 26), של יסודות קורט והשפעה מטייבת על מבנה הקרקע; (ב) הואיל ושיווק תוצרת הגד"ש הנו מקומי, יישום בוצות פטור ממגבלות ה-GlobalGAP. (ג) בגידולים עם תצרוכת אשלגן משמעותית, היישום ייעשה לפי מנת האשלגן ולא לפי החנקן, מה שיגדיל ערכם היחסי של זבלי עופות ובקר, בהם תכולתו וזמינותו גבוהות במיוחד (מצגת, שקף 13).
מקורות:
הדס אפרת, אשר איזנקוט, פנחס פיין, אפרים צוקרמן. 2008. שימוש מיטבי בפרש בקר. "ניר ותלם" גיליון 8 יוני-יולי 2008, עמ' 12-7.
פיין פנחס, אריה בוסק, אנה בריוזקין, אירית לבקוביץ', שוש סוריאנו, מנחם אליה, אשר איזנקוט, גלעד אוסטרובסקי, יגב קילמן. 2014. הערכת איכות בוצות ואשפה עירונית כתחליפי דשן כימי בגד"ש. ניר ותלם 56 עמ' 27-35 ( דצמבר 2014)
פיין פנחס. 2015. הערכת הכדאיות של יישום זבלים כתחליף דשן בגד"ש. ניר ותלם 59 עמ' 26-21 (מאי 2015).
דיכוי מחלות המעברות בקרקע באמצעות קומפוסט, דר' ענת יוגב מנהלת פרויקט חדשנות, צמח תערובות
במחקר זה פיתחנו קומפוסטים מפסולת צמחית וזבל בקר, שדיכאו ביעילות 4 תת מינים של פוזריום ואת החיידק CMMבמצעים מנותקים. דיכוי מחלת הפוזריום במילון התקבל גם בשטחי גידול אורגנים מסחריים בהם מיושם קומפוסט כל שנה. עובדות אילו מעידות על הפוטנציאל הגדול של דיכוי מחלות ע"י הקומפוסטים , שאינו ממומש עדיין בקנה מידה נרחב. מנגנון הפעולה של הקומפוסטים קשור למיקרואורגניזמים שבו, המשפיעים על הפתוגן גם באופן ישיר (דעיכת אוכלוסיית הפתוגן), וגם בהשראת עמידות לצמח כנגד הפתוגן. להוספת קומפוסט למצע הגידול, כמו גם לחיטוי הסולרי, יש יתרונות ארוכי טווח שלא ניתן לקבל ע"י חיטוי או הדברה כימיים. הדיכוי המתקבל משפיע לא רק על הפתוגנים המצויים במצע, אלא גם על אלו שעשויים לאלחו במהלך הגידול, ובגידולים העוקבים. ייצור קומפוסט משאריות צמחים מהווה פתרון למחזור פסולת צמחית תוך מניעת הפצת גורמי מחלות וזרעים לסביבה.
פוריות קרקע מנקודת ראות של החקלאות האורגנית , אורי אדלר מדריך לחקלאות אורגנית, הארגון לחקלאות אורגנית ומועצת הצמחים
קרקע פורייה היא המרכיב המרכזי בחקלאות אורגנית, ובראות החקלאות האורגנית בחקלאות בכלל.
קרקע פורייה היא קרקע שמזינה את הצמחים ומגינה עליהם מפני פגעים. קרקע פורייה היא גם יציבה יותר מחזיקה מים ומאפשרת אוורור בית השורשים וגם קרקע יציבה יותר ועמידה יותר לסחיפה.
פוריות קרקע מושגת על ידי שמירה על מחזור גידולים, זבל ירוק וחיפוי רצוי בחומרים אורגניים. בישראל התוסף העיקרי שמשפר את פוריות הקרקע הוא קומפוסט איכותי ובשל. בנוסף במידה והפוריות אינה אופטימלית והקומפוסט לא מצליח לספר את כל דרישות הגידול ניתן ליישם תוספי הזנה כמו זבל עופות מפוסטר, גואנו- לשלשת עופות ים, ואו דשנים אורגניים נוזליים שהם תוצר של פרוק ביולוגי של פסולות שונות. בארץ מוכרים נוגרו, ניפרט וטבעון בקטגוריה זו.
אבל שיפור הפוריות ושיפור הקרקע מושג גם על ידי תוספים ביולוגיים שאינם דשנים חומרים המשפיעים על המבנה המיקרוביאלי של הקרקע, ידועים חומרים כמו EM חיידקים מועילים, תה קומפוסט, חומצות הומיות , אצות ים וכדומה.
בפועל בשטח הממשק תלוי במצב הפוריות ובמשך הזמן שבו הקרקע בממשק אורגני אבל התוצאה היא קרקע יציבה המזינה את הגידולים ועמידה לרוב פגעי הקרקע.
ניהול פוריות קרקע בתהליך ביולוגי דינאמי, תובנות מהארץ ומחו"ל, לירון ישראלי (1) יועץ ומדריך בחקלאות אורגנית – ביודינאמית –דוקטורנט אונ' תל אביב ומכון וולקני
הממשק הביולוגי דינאמי נהגה בשנת 1924 (2) ונרשם כסימן איכות לתוצרת חקלאית ב 1927תחת המותג דמטר (3). תהליך הפיתוח נעשה במקביל על ידי חקלאים וחוקרים רבים ביניהם שטיינר(1), גרמניה, פייפר(4), גרמניה וארה"ב, פודולינסקי (5), אוסטרליה.
בבסיסו הממשק שם דגש על שלושה מרכיבים לבריאות קרקע: 1. עיבוד חקלאי מיטבי להחדרת חמצן ומים 2. שימוש בחומרי הזנה אורגניים – קומפוסט מבוקר חום וזבלים ירוקים מגוונים 3. טיפוח האינטראקציות בקרקע בעזרת רוטציה, ואילוח קרקע בתכשירים ביולוגיים דינאמיים.
תוצאות מחקרים חקלאיים ארוכי טווח (2) תחת ממשק זה מצביעים על עלייה בפעילות המיקרוביאלית בקרקע ועלייה בחומר האורגני. בנוסף, מחקרים מדווחים על יכולת קיבוע גזי חממה (6), שונות בעמידות למזיקים ושינויי אקלים (7) ושיפור במבנה הקרקע והתפתחות מערכת שורשים (8).
האפסטימולוגיה של ממשק זה נסמכת על אינדוקציה ופחות על תהליכי דדוקציה, דבר אשר מקשה על המחקר החקלאי הנפוץ, אך היות וממשק זה נבנה מתוך ניסיון מעשי של חקלאים וחוקרים הוא מציע תובנות מעשיות לבנייה של ממשקי חקלאות בת קיימא.
בהקשר לתוספים אורגניים: הניסיון המצטבר של ממשק זה מדגיש את חשיבות השימוש בחומרי הזנה מקומיים הנוצרים במשק עצמו, פיתוח המרכיב ההומי בחומרים, וחשיבות ניהול מיכלול הממשק החקלאי: תנאים א-ביוטים, ביוטיים, ואינטראקציות.
1 מרכז אדמה חיה
2 שטינר, ר. (1998) חקלאות ביו-דינאמית. אסטרולוג
3 Hurter, U. (2014). Agriculture for the future. Verlag am Goetheanum
Pfeifer, E. (1949). Soil Fertility renewal& Preservation The lanthorn press 4
5 Podolinsky A.(2000) Living agriculture. Bio-Dynamic Agricultural Association of Australia
6 Luske B.& kamp, J. (2018) Carbon sequestration potential of reclaimed desert soils in Egypt Louis bolk instituut
7 Soustre- Gacougnolle et al. (2018). Responses to climatic and pathogen threats differ in biodynamic and conventional vines. Nature
Masson, V. (2014). Conference report 8
