שיקום נחלים

משרד החקלאות ופתוח הכפר פועל ליישום גישה רב-תחומית לצורך קידום ממשק מאוזן בין אפיקי נחלים לשטחים המעובדים. המפגש בין סביבת הנחל לשימושי קרקע חקלאיים יוצר מרחב משותף לשתי המערכות – הטבעית והחקלאית, מרחב בו שתי המערכות משפיעות זו על זו.  

לאורך שנים בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, היתה נהוגה גישה הנדסית-ניקוזית במרחב זה, לפיה הנחל מהווה הפרעה, ויש "לסדר"/"להסדיר" אותו ככול הניתן על מנת שימלא את תפקדו כעורק ניקוז, יגן על השטחים החקלאיים מהצפות בתדירות גבוהה ויאפשר מיקסום של השטח היצרני המעובד. 

עם השנים, בארץ כמו בעולם חלה עלייה במודעות לבעייתיות שבגישה זו, שלעיתים מביאה לפגיעה בערכים אקולוגיים ונופיים של הנחלים והשטחים הפתוחים בסביבתם, כמו גם פגיעה בשטחים החקלאיים המעובדים עקב יציאת המערכת הנחלית מאיזון ופגיעה מתמשכת בגדות הנחל ובמבנהו. נוסף על כך, יציאת המערכת הנחלית מאיזון מביאה לצורך חוזר ונשנה "להסדיר" ולתחזק אותן בעליות גבוהות,  ועולה השאלה של הכדאיות הכלכלית של גישה זו. 

בשנים האחרונות הגישה לנחלים בכלל, ולנחלים בסביבה חקלאית בפרט, הולכת ומשתנה, ומתחזקות גישות אחרות – הגישה האגנית, הרואה את הנחל כחלק מכלל אגן ההיקוות שלו על כל הנושאים הרלוונטים; גישת שרותי המערכת האקולוגיים, המבססת את השירותים והתועלות לאדם שמקורן במערכות אקולוגיות יציבות ובריאות; הגישה האקוהידרולוגית לתכנון ולשיקום נחלים, השואפת לשמר ו/או לשקם איזון במערכות הנחליות על ידי התחקות אחר המאפיינים הטבעיים המאפשרים איזון זה. יישום גישה זו היום בישראל עדיין מוגבל, הן בשל מיעוט ידע וחוסר אחידות בקרב מתכננים וגופי ביצוע (רשויות הניקוז והנחלים), והן בשל הקונפליקט הנוצר לעיתים עם הנושא הקנייני-יצרני – בעלי הזכויות בקרקע החקלאית והערך היצרני של עיבוד הקרקע. פרויקט נחל נהלל מתאפשר הודות להסכמות להרחבת רצועת הנחל הקיימת. 

פרויקט נחל נהלל הוא הפלטפורמה החמישית של משק המודל והיא מובלת ע"י חוקרי התחנה לחקר הסחף, באגף לשימור קרקע וניקוז, חוקרי נווה יער וצוות משק המודל, רשות ניקוז ונחלים קישון ומרכז הידע לאגני היקוות, ניהול נגר עילי ונחלים. 

מטרות הפלטפורמה החמישית הן: 

1.  לקיים תשתית ארוכת טווח למחקר וניטור של נחל בסביבה חקלאית: בעיקר סביב שאלות מחקר שמבקשות לברר את מארג הקשרים והמנגנונים שבין מערכת נחלית מתפקדת לבין המערכת האגרונומית במצבים שונים שבהם המערכות הללו פגועות, ומדורדרות או לחלופין משוקמות ומתפקדות.

 2. להדגים שיקום אקו-הידרולוגי של נחל נהלל באופן שיעצים את שרותי המערכת האקולוגיים מהם נהנים משתמשי הנחל – חקלאים, מטיילים, ובעלי החיים: מניעה של סחף קרקע והצטברות סחף בנחל, ריסון שיטפונות, קיום צמחיית גדות ובית גידול לח שהם מקור לחרקים מועילים (מאביקים ואויבים טבעיים למזיקי חקלאות), שימור המגוון הביולוגי המאפיין את המרחב המקומי ועוד. 

3. להגביר את המודעות בדבר התועלות של מערכת נחלית משוקמת ומתפקדת לצד מערכת חקלאית יצרנית המספקת מזון – לקיים פעולות הטמעה והנגשת הידע שייאסף בצורה סדורה ומאורגנת; הדרכות, וסיורים לציבור ולקהלים שונים; לבסס שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, מרכז חקלאי העמק, רשויות ניקוז ונחלים, קהילות של תושבי אגן ההיקוות.  

במסגרת הפרויקט יבוצעו פעולות שיקום וטיפוח האפיק, הגדות ורצועת הנחל לאורך קטע של 2.3 ק"מ. הפעולות  שתתבצענה (במימון הקרן לשטחים פתוחים ותרומה של קרן נדבנית נוספת) מקובצות תחת ארבעה תחומים: 

מו"פ – בשלב זה מתוכננים שלושה מחקרים לסגירת פערי ידע שזוהו, בנושאים הבאים: 

א. שיפור ממשק חקלאות-נחל והעצמת שירותי המערכת באמצעות צומח גדות, 

ב. פיתוח ממשק אגרו-אקולוגי לניהול משאב המים במאגרים לתפיסת מי שיטפונות; 

ג. פיתוח טיפול משולב לעיקור זרעים של צמחים פולשים וטיוב ערמות סחף לאורך גדות נחלים. 

תכנון וביצוע –  ייצוב ערוצים בשטחים החקלאיים ושיקום רצועת חיץ, פתיחת אפיק נחל נהלל, שיפור משטר הזרימה, שחזור התשתית האלוביאלית של הנחל, הגדלת המורכבות המורפולוגית והפיתוליות, הסרה של צמחייה פולשת, שיפור שביל טיילות, פינות ישיבה ולמידה, נקודות תצפית. 

פעולות ניטור – תמשכנה פעולות הניטור שהחלו ב 2020 טרם תחילת פעולות הביצוע ובמשך תקופת הביצוע ולאחר מכן. על בסיס הניטור יגובשו מדדי הצלחה לפרויקט. פעולות הניטור מתבצעות באפיק הנחל, וברצועת החיץ וכוללות: מדידת כמות ואיכות מים, הידרוביולוגיה, צומח גדות טבעי ופולש, הידרומורפולוגיה, ניטור עשבים ופרוקי רגליים.

פעולות לימוד והטמעה – תיעוד של כלל תהליכי העבודה, יצירת תיק פרויקט ומדריך ללימוד והטמעת תהליך הלמידה והמסקנות בפרויקטים דומים, קיום סיורים לימודיים ותהליכי למידה אינטראקטיבים.

 

מצגת פרויקט שיקום נחל נהלל:

נושאים נחקרים בתחום

תת קטגוריה

תת קטגוריה​

פעילות בתחום