הקדמה
הפרויקט של הדברת מכרסמים בחקלאות באמצעות תנשמות קיים כבר כמה שנים ומקיף אזורים נרחבים בארץ ובארצות שכנות. שותפים בפרויקט משרד החקלאות והחברה להגנת הטבע.
התנשמת צדה בלילה בעלי חיים קטנים, בעיקר מכרסמים, ונחשבת לטורף מועיל מאד בחקלאות.
יש לה עוד יתרון: ככל שכמות המזון בשטח גדולה יותר – כך היא מייצרת יותר צאצאים.
התנשמת זקוקה למקום חשוך שבו היא יכולה לשהות בשעות היום. בדרך כלל היא מנצלת בורות מים חרבים, מערות או בתים נטושים ואפלוליים.
במסגרת הפרויקט נבנו תיבות מיוחדות והוצבו על עמודים בשדות. התיבות נבנו כך שהחלל במרכזן חשוך גם בשעות היום.
תנשמות הגיעו מהטבע והחלו לנצל את התיבות כאתרי לינה או קינון. נוכחותן הורידה באופן קיצוני את אוכלוסיית המכרסמים המזיקים ובעקבות זאת – את השימוש בחומרי הדברה כימיים.
מהי צניפה וכיצד באמצעותה נכיר את אוכלוסיית המזיקים?
תנשמת, כמו דורסי לילה אחרים, בולעת את הטרף בשלמותו. למחרת היא פולטת מפיה את החלקים אותם אין היא יכולה להעביר בצינור העיכול. הגוש שנפלט בדרך זו נקרא צניפה, והוא מכיל בעיקר שאריות פרווה, עצמות, נוצות וגולגולות. ניתוח הצניפות וזיהוי הגולגולות בהן עוזר לנו לדעת אילו בעלי חיים נאכלו על ידי התנשמות.
החלק שלי בפרויקט הוא לנתח את הצניפות, לחלץ מתוכן את הגולגולות ולהגדירן.
לצורך כך קיבלתי צניפות שנאספו בתיבות הקינון של התנשמות במקומות שונים בארץ.
בדרך זו אנחנו יודעים אילו בעלי חיים נמצאים בסביבה, וכן מה היחס המספרי בין המזיקים יותר למזיקים פחות.
תוצאות
מעמק יזרעאל קיבלתי צניפות שנאספו ב 20 תיבות. (כולל מנווה יער).
מתוכן פירקתי וזיהיתי 1254 גולגולות.
החלוקה למיני הנטרפים מופיעה בגרף הבא:
שימו לב שנברן השדות הוא הטרף הדומיננטי פה. הנברן נחשב למזיק הראשי בשדות. לפי מחקרים קודמים ידוע שהתנשמות מעדיפות לצוד נברנים כאשר אלה נמצאים בשטח, ופונות לטרף אחר רק כאשר הנברנים מתמעטים. יתכן שהנתונים לא מייצגים נכונה את אחוז הנברנים בעמק יזרעאל ביחס לבעלי חיים אחרים. מחקרים אחרים הראו שהתנשמות מעדיפות לצוד בעלי חיים גדולים על פני קטנים. נברן שוקל בערך 40 גרם. מריון מצוי – 110 גרם, עכבר בית 12 גרם. אם היו הרבה מריונים בשטח הן היו מן הסתם מעדיפות לטרוף יותר מהם.
(חלק מבעלי החיים הופיעו בצניפות בכמות קטנה מאד, ובגרף הן הוצגו כ 0%. בכל זאת לא מחקתי אותם מהטבלה כדי להראות את עושר הנישות האקולוגיות שמאפשרות קיומם של מינים רבים).
בהשוואה – גרף מס' 2: נטרפים בעמק בית שאן (עמק המעיינות) 2020
הצניפות הובאו מ 39 תיבות, ומתוכן פירקתי וזיהית 1333 גולגולות.
הנברנים מהווים פה רק 15%! עיקר הטרף הוא מריונים מצויים ועכברי בית.
היו גם תיבות רבות שלא נמצאו בהן גולגולות נברנים בכלל.
הסיבה היא כנראה שנברן השדות הוא מין אירופאי, שישראל היא גבול תפוצתו הדרומי. הוא נמצא בחבל הים תיכוני של הארץ וגבולו הדרומי הוא אזור בית קמה שבצפון הנגב. עמק בית שאן שייך לאזור האקלים האיראנו טוראני, והוא יבש וחם יותר מהאזור הים תיכוני. אקלים זה לא מתאים כל כך לנברן השדות. המריון המצוי מתאים יותר לסביבה יבשה וחמה.
(בכל זאת – אחת לכמה שנים יש התפרצות של אוכלוסיית הנברנים בכל הארץ, ואין תשובה חד משמעית לגבי הסיבות לכך. בשנים כאלה יש גם הרבה נברנים בעמק בית שאן).
כמה הערות לסיכום
בסקירה זו נמצאו כמה תופעות. לא לכולן יש הסבר, בשלב זה.
גרף מס' 3: אחוז הנברנים
1. הנברן נחשב למזיק עיקרי בחקלאות. האם במקומות בהם נמצאו מעט נברנים נגרם פחות נזק? האם הנברנים ועכברי הבית לא גורמים נזקים באותה מידה?
2. הספירה נעשתה לפי מספר הגולגולות שנמצאו. אבל ידוע שיש גם מקרים בהם מביאה התנשמת לגוזלים בעל חיים גדול – כמו מריון מצוי או חולדה – ללא ראש. (יואב מוטרו, מידע בע"פ). לכן אם מצאתי 8% מריונים מצויים בעמק יזרעאל, אולי זה לא כולל את כל המריונים שנלכדו על ידי התנשמות באותה שנה.
תנשמת מביאה לגוזלים חולדה מצויה ללא ראש. צילום: יואב מוטרו
3. הצניפות נאספו מתוך התיבות, כאמור. הממצאים מייצגים את הנטרפים שהובאו לגוזלים. הצניפות של התנשמות הבוגרות מוטלות בדרך כלל מחוץ לתיבה, על הקרקע לרגליה. עד כמה שידוע לי לא נעשתה השוואה בין צניפות שנאספו בתיבות לאלו שנאספו לרגליהן. השוואה כזאת תוכל לענות על השאלה אם יש הבדל בין אוכלוסיית הנטרפים שנאכלת על ידי התנשמות הבוגרות לזו המובאת לגוזלים. אם יש הבדלים כאלה – הרי שהממצאים שלי הם חלקיים, ואינם משקפים את התמונה כולה.
