הקדמה:
שמי סיימון פוטרמן ואני עושה דוקטורט בפקולטה לחקלאות, כאשר המחקר עצמו מתבצע במסגרת משק המודל, בחלקות הגד"ש. המנחים שלי הם ד"ר גיל אשל (התחנה לחקר הסחף), ד"ר יפית כהן (המכון להנדסה חקלאית) וד"ר יעל לאור (נווה יער). את התואר הראשון עשיתי בקרקע ומים בפקולטה לחקלאות, ואת התואר השני במדעי הצמח באוניברסיטת Wageningen.
במסגרת המחקר שלי אני מנסה להבין כיצד גידולי כיסוי, כפרקטיקה מעשית של חקלאות משמרת, משפיעים על הזנת הקרקע ועל סחף קרקע. שני התחומים הללו קשורים באופן ישיר לחקלאות מקיימת- שמירה על קרקע כמשאב חיוני וייעול או הפחתת השימוש בדשנים כימיים (שימוש בגידולי כיסוי המקבעים חנקן לדוגמא).
מבנה הניסוי וחלוקת השטח:
חלקת גידולי השדה במשק המודל היא בת 350 דונם. 200 דונם מתוך החלקה חולקו לעשרים תתי חלקות בהן מתוכננים להבחן שילובים של ארבעה טיפולי בסיס:
שני טיפולי תוסף אורגני:
1. זבל טרי/מיוצב חלקית, כמקובל
2. זבל מיוצב בתהליך קומפוסטציה (פרש+גזם)
שני טיפולי עיבודים:
1. מינימום עיבודים, על פי ההמלצות הקיימות
2. 'חקלאות משמרת' (אפס עיבוד, גידולי שרות/כיסוי, כיסוי/ חיפוי צמחי רציף)
זריעת גידולי כיסוי, בחינת יסודות הזנה בקרקע וקליטתם בצמח:
בחורף (4-5 לדצמבר) 2019-2020 הושמו שני טיפולי העיבודים (עדיין לא יושם הטיפול בתוסף האורגני) ;במסגרת טיפול העיבוד של חקלאות משמרת נזרעו בעשר חלקות צמחי כיסוי הכוללים חמישה סוגים שונים של צמחים משלוש משפחות. דגניים: שיבולת שועל (סעיה 6) וחיטה (מספוא 37); קטניות: בקיה ותלתן; מצליבים: לפתית. הזריעה בוצעה בעומד זריעה של 4, 4, 4, 1.5, ו-0.1 ק"ג לדונם, בהתאמה.
לצורך הערכת השונות המרחבית של מצב יסודות NPK (חנקן, אשלגן וזרחן( בקרקע בשלב ההתחלתי, נערך דיגום קרקע ברזולוציה גבוהה בכל עשרים החלקות, מספר ימים לאחר זריעת גידולי הכיסוי. בהמשך, נחזור על דיגום קרקע זה על מנת ללמוד את השפעת גידול הכיסוי על כמות תכולת יסודות אלו ועל תכולת החומר האורגני בקרקע.
כמו כן נבחנה רמת היצרנות של גידולי הכיסוי: לצורך כך דגמנו את הביומסה של גידולי הכיסוי מספר ימים לפני המתת גידולי הכיסוי (תחילת מרץ). הצמחים נחתכו בגובה פני הקרקע, יובשו בתנור ונשקלו. כל סוג נשקל בנפרד ובנוסף נבדקה תכולת חנקן, אשלגן וזרחן בצמחים.
כדי לבחון באיזו מידה ניתן להעריך את הביומסה של גידולי הכיסוי ואת קליטת חומרי ההזנה באמצעות מצלמות שונות (מצלמות ספקטרליות ורגילות), בוצעו מספר צילומי רחפן במהלך העונה. הצילומים ייבחנו באמצעות אינדקסים שונים, במטרה למצוא את האינדקס/ים המתאים/ים ביותר לבחינת הנתונים.
סחף קרקע:
בחורף האחרון ירדו כמויות גשם גדולות שיצרו אירועי סחף בחלקות הגד"ש.
לצורך הערכת נפח הקרקע שנגרע מהחלקות, נערך סקר טופוגרפי באמצעות מכשיר RTK (GPS עם רמת דיוק גבוהה), ובאמצעות צילומי רחפן ברזולוציה גבוהה. מנתונים אלה ניתן לייצר מפה טופוגרפית מפורטת ולבצע עיבודי תמונה נוספים על מנת להעריך את כמות סחף הקרקע. במקביל, בוצעה מדידת יציבות תלכידי קרקע ובהמשך נבצע בדיקת תכולת חומר אורגני.
שילוב כלל הנתונים הנ"ל יאפשר לנו להעריך את השפעת ממשק העיבוד על שימור/אובדן קרקע.
