שמחים לשתף מדריך שד"ר סמדר טנר הכינה על בסיס ממצאי עבודתה כפוסט דוקטורנטית בפלטפורמת נחל נהלל.
המדריך נכתב על בסיס ממצאי המחקר שנעשה בשנים 2021–2023 במסגרת פרויקט שיקום מקטע מעלה נחל נהלל. המחקר עסק באפיון של ערמות סחף נחלי וטיפול בהן. כמקרה בוחן שימשו ערמות הסחף שנערמו באזור הגדות של נחל נהלל, שמקורן באדמת סחף שהוצאה מאפיק הנחל בשנת 2017. הנתונים שנאספו במסגרת המחקר סייעו להבין את ההשפעות השליליות של הערמת אדמות סחף לצד נחלים ושולי שדות חקלאיים. החלופה המוצעת במדריך זה היא פינוין של הערמות והחזרת האדמות למעגל העיבוד החקלאי, תוך ביצוע של חיטוי סולארי להפחתת הסיכון לשיבוש השדה החקלאי בעשבים. מציאת פתרון לפינוי ערמות הסחף ממרחב הנחל תסייע במאמצי שיקום נחלים ברחבי הארץ. במסגרת המחקר אופיינו מגוון תכונות פיזיקו-כימיות של אדמות הסחף בערמות ובוצעו אנליזות
לנוכחות מתכות כבדות על מנת לקבוע עד כמה הן ראויות לשימוש חוזר בשדה החקלאי. נוסף על כך הוערך הסיכון לשיבוש עתידי של השדה בעשבים רעים לחקלאות מבנק הזרעים המצוי באדמות הסחף. אדמות הסחף נמצאו מתאימות לשימוש כתוסף לשדה חקלאי מבחינת תכונות הקרקע, אך הסיכון המוערך לשיבוש חקלאי היה גבוה בשל נוכחות גבוהה של זרעי עשבים רעים. עוד נמצא שנוכחות מינים אלו עולה בצורה ניכרת כתוצאה מחשיפה של אדמות הסחף לסביבה לאחר הערמתן והשארתן בסביבת הנחל לתקופה ממושכת. כדי להפחית את הסיכון לשיבוש השדה בעשבים, נבחנה פרקטיקה של חיטוי סולארי (חד-פעמי) כטיפול מקדים להפחתת החיוניות של בנק הזרעים המצוי באדמות הסחף. תוצאות המחקר הצביעו על יעילות גבוהה מאוד של החיטוי הסולארי בהפחתת חיוניות בנק הזרעים ומקטעי השורש המצויים באדמות הסחף. נוסף על כך, בהשוואה לקרקע המקומית בשדה או בהשוואה לקרקע שבה פוזרו אדמות סחף לא מטופלות, נמצא כי בקרקע המטופלת היו רמות גבוהות יותר של חנקן זמין ותפוקת היבול החקלאי הייתה גבוהה יותר.
מדריך זה פורט את סדר הפעולות הנדרש לפינוי של ערמות סחף מסביבת הנחל ושימוש בהן בשטחים חקלאיים סמוכים לאחר חיטוי סולארי.
לקישור למדריך המלא: מדריך-חיטוי-סולארי-לטיפול-בערמות-סחף-נחלי-_סופי
