בעקבות הסרט Kiss The Ground ולכבוד יום הקרקע הבינלאומי נערך ב 3.12.21 דיון אשר עסק בתכנים אשר עלו בסרט.
בדיון הוצגו סרטים קצרים וערוכים אשר עוסקים בנושאים שונים מתחום מומחיותם של חוקרים מהוועדה המדעית של משק המודל (לינק לדיון המלא).
להלן נקודות חשובות מתוך הדיון, בנושא מאגר ואצירת פחמן בקרקע וסרטון המציג מקטע רלוונטי מהסרט ואת דבריהם של ד"ר גיל אשל וד"ר אשר ברטל.
נקודות חשובות אשר העלה ד"ר גיל אשל בדיון בנושא מאגר ואצירת פחמן בקרקע:
כאשר מדברים על גזי חממה ועל פחמן מתייחסים לפחמן הדו –חמצני CO2 כגז יחוס (אקוויוולנטי) המהווה נקודת התייחסות לגזי חממה אחרים. מול אחד של חנקן דן חמצני NO2 שווה ערך ל 310 מול של פחמן דו חמצני CO2, מול אחד של מתאן CH4 שווה ערך ל 21 מול של פחמן דו חמצני CO2 וגזים על בסיס פלואור F2 שווי ערך בסביבות 1000 מול של פחמן דן חמצני CO2. עם זאת גז החממה העיקרי שהאדם פולט הוא פחמן דו חמצני CO2, אשר מהווה כמעט 75 אחוז מכלל פליטות גזי החממה.
האם מעבר גורף לחקלאות משמרת יכסה את פליטות גזי החממה משריפת דלקים?
לאחרונה הוערך פוטנציאל אצירת פחמן אורגני בקרקעות בארץ לאחר מעבר גורף (היפותטי) לחקלאות משמרת המיישמת שלושה עקרונות: מינימום הפרה מכנית של הקרקע, חיפוי צמחי אורגני קבוע של הקרקע וגיוון מינים המתבטא במחזור גידולים הכולל לפחות שלושה גידולים שונים. שתי עבודות הראו כי בקרקע טרה רוסה ניתן להעלות את הפחמן האורגני האצור בה פי שתיים ובחלקות באזור מדברי שלא עובדו לאורך שנים הועלתה הכמות בסביבות 0.7%. במקרה של שינוי מרחבי של כל השטחים החקלאים נראה כי תוך 5-10 שנים נגיע לשיווי משקל חדש. במהלך השנים האלה תתרחש אצירה של 6.75 מיליון טון פחמן אורגני נוספים בקרקע. אצירה כזו היא בסדר גודל של עשר עד חמש עשרה שנות פליטת פחמן דו חמצני מפעילות חקלאית.
חשוב לציין שעל פי הערכות, הפליטות מפעילות חקלאית בארץ מהווים רק 2-3 אחוז מסך הפליטות של ישראל. נתונים אלו לא עולים בקנה אחד עם הנאמר בסרט כי יישום מלא של חקלאות משמרת יכסה את כל פליטות גזי החממה משרפת דלקים.
עם זאת, כמובן שליישום חקלאות משמרת יש יתרונות רבים אחרים כמו שימור קרקע, שימור איכות מים ואויר ויצירת חוסן בפני שינויי אקלים.
נקודות חשובות אשר העלה ד"ר אשר ברטל בדיון בנושא מאגר ואצירת פחמן בקרקע:
מאגר הפחמן בקרקע גדול פי עשר ממאגר הפחמן באוויר.
הצטברות פחמן בתנאי אקלים שונים: באזורים קרים וגשומים מצטבר יותר פחמן אורגני בקרקע. באזורים מדבריים הצטברות פחמן בקרקעות באופן טבעי קטנה, השקיה ודישון במסגרת חקלאות אינטנסיבית מעלה את כמות החומר האורגני בקרקע באזורים אלו.
כאשר מדברים על הצורך ועל האימפקט בהגדלת מאגרי הפחמן בקרקעות החקלאיות צריך לקחת בחשבון גם את סדר הגודל הקטן של מאגרי הפחמן בקרקע החקלאית בכדור הארץ ביחס למאגרי הפחמן בשטחים יבשתיים טבעיים שהוא כמובן גם פועל יוצא של גודל השטח החקלאי ביחס לכלל השטחים הטבעיים.
הפליטות של גזי החממה כתוצאה מפעילות חקלאית בעולם עומדת על 13.5% מכלל הפליטות. בישראל נתון זה יורד ל 3.5% – כלומר גם אם נעבור לחקלאות משמרת התרומה תהיה קטנה יחסית. הסיבה לכך שבארץ התרומה של החקלאות לסך כל פליטות גזי החממה היא קטנה קשורה לגודל השטח החקלאי לעומת גודל האוכלוסייה ואופן הפעילות הכלכלית והתעשייתית.
חוקר הקרקע, פרופ' רטאן לאל זכה השנה, בפרס ארגון המזון העולמי FAO על מאבקו בנושא חשיבות החומר האורגני בקרקע, הגברת המודעות לדלדול חומר אורגני בקרקעות בעולם, הקשר בין דלדול קרקעות בעיקר באפריקה ובדרום אסיה לבעיה של ייצור מזון באזורים אלו והקשר בין החומר האורגני בקרקע ושינוי האקלים.
כתבה: לימור אלמוג
