מה חדש במטע?

זני מכלוא עמידים לצרעת השקד (באחריות תמר אזולאי-שמר)

  • בחצי השנה החולפת נקצר היבול מזני המכלוא של שקד עמיד לצרעה לזן התרבותי מתן. השנה הינה השנה הראשונה שבה נעשה שימוש בקטיף מכאני בעזרת מנערת שנרכשה לאחרונה על ידי היחידה למטעים.
  •  התוצאה של הקטיף המכאני היא הגדלה דרמטית ביעילות הקטיף של אוכלוסיות המכלוא והגדלת הדיוק בניטור הצרעה עקב הגדלה משמעותית ביבולים ובאיכות הפרי הנקטף. הממצאים ממשיכים להיות דומים לאלו מהשנים הקודמות ומחזקים זו השנה השלישית את יכולת העמידות של מכלואים שונים לצרעת השקד. כמו כן נעשו הכלאות מכוונות נוספות במטרה למצוא סמנים גנטיים לגנים המבקרים את תכונת העמידות.
  • חלקת הצרעה אינה מרוססת כלל בחומרי הדברה כנגד צרעת השקד וזאת על מנת לזהות מיכלואים עמידים. פיתוח זן שקד מסחרי בעל עמידות כנגד צרעת השקד יביא לחיסכון כלכלי וסביבתי משמעותי כיוון שיאפשר לצמצם באופן ניכר את הצורך בהדברה. הטיפול המקובל כיום כנגד צרעת השקד כולל שימוש בחומרי הדברה מסוכנים לאדם ולסביבה שפוגעים גם בחרקים מועילים כגון דבורים. בנוסף, בשנים האחרונות קיימת מגמה של צמצום היתרים לשימוש בחומרי הדברה בהתאם לתקינה האירופית ולתקני משרד הבריאות. חלק מהחומרים המורשים כיום כנגד צרעת השקד מבוססים על זרחנים אורגניים רעילים כמו 'אימדן' ו-'היפון'. קיימים רעלים אחרים כגון 'קלאץ" המבוסס על נאוניקוטינואידים, נוירוטוקסינים שפוגעים במערכת העצבים של החרקים ובע"ח שונים ביניהם ציפורים ויונקים. 'קלאץ" לדוגמא הינו חומר יעיל מאוד אך יצא משימוש במדינות האיחוד האירופי בעוד שבארץ הוא עדיין מותר לשימוש. בעקבות מגמה זו, שהולכת ומצמצמת את ההיתרים לשימוש בחומרי הדברה, החומרים שנותרו מותרים לשימוש הם בעלי יעילות נמוכה. מכאן, ברורה התועלת הסביבתית והכלכלית בהקטנת מספר וכמות הריסוסים לחקלאי כתוצאה מפיתוח זן עמיד לצרעת השקד.

זני מכלוא של שקד ערבי (באחריות תמר אזולאי-שמר)

  • השקד הערבי  (P. arabica) הוא טיפוס הגדל באזורים מדבריים חמים ויבשים של חצי הסהר הפורה וגם בהרים גבוהים בהם שוררים תנאי יובש וטמפרטורות קור וחום קיצוניים. התכונות שמקנות לשקד הערבי יכולת עמידות בתנאים קיצוניים אלו מעלות ענין רב ברמה ההשבחתית. ב-4 השנים האחרונות ביצענו מחקר מעמיק וגילינו שעל גבי הגבעולים של השקד הערבי קיימות פיוניות שמתחתיהן רקמת פרנכימה עשירה בכלורופיל שמסוגלת לבצע פוטוסינטזה בדומה לעלים (תוצאות שפורסמו בכתב העת Frontiers in plant science). במהלך השנה האחרונה, במסגרת עבודת הדוקטורט של הילל ברוקנטל, אוכלוסיות נסרקו מיכלואים של שקד מזן אום אל פאחם ומזן השקד הערבי וזוהו סמנים גנטיים לתכונה שמשמשת אותנו היום בתוכנית ההשבחה. בנוסף, נמצאה קורלציה חיובית בין תכונת הגבעול הפוטוסינטטי של השקד הערבי ובין תפוקת היבול. כלומר בטיפוסים בעלי גבעולים פוטוסינטטים נמצאה תפוקת יבול גבוהה יותר בהשוואה לטיפוסים ללא תכונה זו. לתכונת הגבעול הפוטוסינטטי, שלא קיימת בעצים נשירים, יש ייתרון משמעותי כיוון שבעונת החורף כאשר השקד התרבותי משיר את עליו ונכנס לתרדמה, השקד הערבי ממשיך לעבוד, לקבע פחמן דו חמצני ולשמור אנרגיה שתשמש אותו לגדילה, פריחה ובסופו של דבר תביא להגדלת היבול.
  • במהלך החודשים האחרונים, המשכנו לעקוב אחר תכונות קיבוע הפחמן בגבעול הפוטוסינטטי של מכלואים חדשים של שקד ערבי מאוכלוסיות מתקדמות של מכלואי אחים. התקבלו ממצאים המראים על התפצלות יפה של התכונה. בחלק מהצאצאים רמת קיבוע הפחמן השתוותה ואף עלתה על זו של 'השקד הערבי (ההורה)'. ממצאים אלה ממשיכים לתמוך בהשערה שהתכונה מבוקרת כנראה על ידי גן אחד או מספר מוגבל מאוד של גנים ושהתכונה היא כפי הנראה קו-דומיננטית. המשכנו בהכלאות לכיוונים השבחתיים.

 

חלקת השקד זן מתן – טיפולים שונים בעשבייה

  • שחר ברעם, שמעורב בשתי תכניות מחקר בחלקת זן מתן (טיפולים שונים בעשביה), לוקח על עצמו בתקופה זאת את הניהול המקצועי והתפעולי של החלקה. תמר אזולאי-שמר ויחידת המטעים ימשיכו לנהל את החלקות עם זני מכלוא עמידים לצרעת השקד וזני מכלוא של שקד ערבי. נאחל לשחר הצלחה בניהול החלקה ומחקר פורה ומוצלח!
  • טיפולי עשבים בחלקת מתן – נערך מחקר ארוך טווח הבוחן ומשווה השפעת טיפולי עשביה על התפתחות עצי השקד, היבול ועל תכונות קרקע שונות. הטיפולים כוללים קוטל עשבים מונע הצצה על כל רוחב הגדודית (טיפול 1), וגידולי כיסוי על כל רוחב הגדודית (טיפול 2). בשני טיפולים נוספים מיושם קוטל עשבים רק על פס שתילת העצים (ברוחב של כ- 1 מטר) כאשר מתבצע כיסוח של גידולי הכיסוי על כתפי הגדודית (טיפול 3) וכיסוח של עשביה טבעית על כתפי הגדודית (טיפול 4).
  • שינויים בתפעול המטע – בשנה האחרונה נוספו שני חידושים עיקריים. ראשית נושא ההשקיה, בו עברנו לקבלת החלטות על בסיס אידוי בפועל, וכתוצאה עלתה כמות המים שסופקה לעצים עד מעל 700 מ"ק/דונם בהשוואה ל- 500 בשנים קודמות. בהתאם לממשק החדש, כמויות אלו יושמו לאורך תקופה ארוכה יותר גם לאחר הקטיף. בנוסף, טיפולים 1 ו- 2 פוצלו, ונוסף להם ממשק דישון נוסף בו מסופק דשן בעודף בשלבים הראשונים של העונה (חודש וחצי ראשונים).
  • סיכום יבול – בדומה לשנים קודמות בכל הטיפולים בהם לא יושם קוטל עשבים על כל רוחב הגדודית (טיפול 1) נצפתה פחיתת יבול של בין 25% ל- 45%, תוצאה המעידה על התחרות בין העשבים וצמחי הכיסוי ובין עצי השקד והשפעתם על היבול. עם זאת, הטיפולים עם הדשן העודף, קוטל עשבים וגידולי כיסוי, הראו נתוני יבול גבוהים (ללא מובהקות סטטיסטית) בהשוואה לטיפולים הדומים ללא הדשן העודף. תוצאות אלו מרמזות כי ההשקיה והדישון בחסר אשר ייושמו בשנים הראשונות השפיעו בצורה משמעותית על העצים, ובממשק מתאים ניתן להקטין את השפעת העשבים וגידולי הכיסוי המתפתחים בסמיכות לעצים על התפתחותם ועל היבול המתקבל.
לוגו משק מודל

מנהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר צפון נווה יער, ת.ד 1021, רמת ישי, 3009500.

טלפון: 04-9539595

רשתות חברתיות:

כנסים נוספים

כנס חקלאי העמק 2019

כנס חקלאי העמק 2019

כנס חקלאי העמק בחסות מרכז חקלאי העמק ומרכז מחקר נווה יער נערך ב-31.12.19 בנווה יער. נושא הכנס היה בחינה ופיתוח של מורינגה מכונפת כגידול חקלאי

קרא עוד »
כנס חקלאי העמק

כנס חקלאי העמק 2018

כנס חקלאי העמק בחסות מרכז חקלאי העמק ומרכז מחקר נווה יער נערך ב-4.12.18 בנווה יער. נושא הכנס היה משק מודל לחקלאות בת קיימא כגשר בין

קרא עוד »