פיתוח ממשק הדברת עשבים משולב לגידול מורינגה מכונפת רב-קצירית למספוא

איתי שולנר 1,3, צבי פלג 3, , מירי כהן צינדר 2 אריאל שבתאי  2, רן לאטי 1

1 המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר נווה יער, רמת ישי, ישראל.

2 היחידה לבקר לבשר, נווה יער, מינהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר נווה יער, רמת ישי, ישראל.

3 הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות, ישראל.


הקדמה:

מורינגה מכונפת, .Moringa oleifera Lam, הינה עץ נשיר ממשפחת המורינגיים שמקורו בצפון הודו. תוצרים מצמח המורינגה משמשים למגוון תעשיות כגון: הזנת בני אדם ובעלי חיים, יצור תרופות וקוסמטיקה, ביודיזל וטיהור מים. גידול המורינגה בעולם נעשה כעץ במטעים, אך בישראל מגודלת המורינגה גם כגידול שדה רב-קצירי למספוא, לצורך הזנת בקר. לפיכך יש חשיבות רבה בפיתוח ממשק הדברת עשבים לשלבי הגידול השונים: 1) מזריעה עד התבססות (קדם הצצה), 2) מהתבססות עד סגירת הנוף (אחר הצצה), 3) בין קצירים כאשר האדמה חשופה לאור 4) בחורף כאשר העץ נשיר ונמצא בתרדמה.

למיטב ידיעתנו, עד כה לא נערך מחקר המתמקד בהדברת עשבים במורינגה ואין מידע מספק על קוטלי עשבים כימיים או דרכי הדברה חליפיות (אמצעים לא כימיים) אשר יכולים להיות מיושמים בצורה בטוחה בגידול המורינגה.

מטרת המחקר:

מטרת המחקר העיקרית הינה בחינת בטיחות ויעילות אמצעי הדברה כימיים ולא כימיים, ופיתוח ממשק הדברת עשבים משולב לגידול מורינגה רב-קצירי.

בחלק זה של העבודה ההתמקדות הינה בשלב הזריעה של הגידול עד התבססות וקציר ראשון. בשביל מטרה זו הועמדו במשך שלוש שנים מספר ניסויי שדה לבחינת התגובה לקוטלי עשבים ממנגנוני פעולה שונים, בניהם ניסויים בזריעת קיץ.

מה כללו הניסויים:

שנה ראשונה:

בשנה הראשונה (קיץ 2018) נערך ניסוי ראשוני מקדים ע"י ד"ר זהר בן שמחון, מנהל היחידה החקלאית של נווה יער. ניסוי זה בחן שבעה קוטלי עשבים מונעי הצצה בעלי מנגנוני פעולה שונים אשר יושמו בעת זריעת הגידול. מבין השבעה נבחרו ארבעה מצטיינים, אשר בדגימות היבול שנבחנו הביאו לתוצאות הטובות ביותר. כתוצאה מכך הוחלט להמשיך עם חומרים אלה לניסויים בתנאים מבוקרים. חומרים אלה היו דיאורקס (מעכב (PSII, דקוטה (מעכב ייצור קרטנואידים), היט (מעכב האנזים PPO) ודואל-גולד (מעכב ייצור ח. שומן ארוכות שרשרת).

שנה שניייה:

בשנה השנייה (אביב + קיץ 2019) כחלק מעבודת המאסטר נערכה סריקה רחבה של כ-12 קוטלי עשבים ממגוון מנגנוני עיכוב שונים, בניהם ארבעת החומרים שהצטיינו בשנה שקדמה. גם בניסויים אשר נערכו בתנאים מבוקרים ניכר כי ארבעת חומרים אלה היו פעם נוספת מבין המצטיינים ולכן נבחנו פעם נוספת בניסוי שדה נוסף.

בנוסף לשימוש במונעי הצצה, נבחנו גם טיפולים בקוטלי עשבים לאחר הצצת המורינגה כאמצעי משלים להדברת עשבים.

באביב 2019 נערך ניסוי הדברה בתנאים מבוקרים. בניסוי אשר נערך בעציצים נבחנו כ-12 קוטלי עשבים בעלי מנגנוני פעולה שונים, ובניהם נבחרו ארבעים חומרים מצטיינים אשר נבחנו בניסויי שדה בקיצים של 2019 ו-2020. חומרים אלה היו טיטוס ואקיפ (מעכבי האנזים ALS), פולסאר אולטרא (מעכב האנזים ALS ומעכב PSII) וצ'אלנג' (מעכב ייצור קרטנואידים). בשנה העוקבת בקיץ 2020 ניסוי זה נערך פעם נוספת בניסוי שדה.

בנוסף נבחן אמצעי לא כימי, קלטור בין ובתוך שורות הגידול ע"י קלטרת אצבע. אמצעי זה נבחן גם הוא במשך שנתיים. בשנת 2019 נבחן מספר יישומים שונה משלב הזריעה עד לקציר ראשון, ובשנת 2020 נבחן מועד יישום שונה על פי שלב פנולוגי (שניים וארבעה עלים) ומספר יישומים שונה (יישום בודד וכפול).

המדדים לבטיחות ויעילות הטיפול:

בטיחות הטיפול נמדדה ע"י שקילת היבול הטרי של המורינגה ובחינת ערכים תזונתיים עיקריים.
יעילות ההדברה נמדדה ע"י ספירת ושקילת העשבים ומעקב אחרי מינים דומיננטיים לאורך ובסוף הניסוי.

ביישומי קוטלי עשבים בקדם הצצה, כלל הטיפולים היו בטוחים ויעילים, כאשר רמת היבול שהתקבלה בשנת 2018 היתה 84-93% מתוך ביקורת ו- 87% עד 97% בהשוואה לביקורת מעושבת בשנת 2019. לעומתם, הפחיתה בביקורת שלא טופלה כלל הסתכמה ב-32% מתוך הביקורת המעושבת ידנית.  בנוסף לכך, בניסויי העציצים אשר בוצעו בתנאים מבוקרים נראתה פחיתה קלה בלבד במשקל המורינגה היבש, עד 5% פחיתה ממוצעת.

בבחינת היעילות נצפתה פחיתה של מעל 90% בשיבוש העשבים בשנת 2018 ו- 95% בביומסת העשבים בהשוואה לביקורת לא מטופלת.

באופן כללי, יישום חומרי הדברה בקדם הצצה לא השפיע על הערכים התזונתיים של המורינגה מבחינת ערכי נעכלות ונאכלות.

הטיפולים שניתנו לאחר הצצת המורינגה היו בטוחים פחות בהשוואה למונעי ההצצה, והתפצלו לשתי קבוצות מרכזיות: צ'אלנג' ופולסאר אולטרא אשר הביאו לפחיתה קלה של כ-10% ביבול המורינגה, ולעומתם מעכבי ה-ALS, טיטוס ואקיפ, אשר הביאו לפחיתה גבוהה יותר, כ-25% פחיתה ביבול המורינגה. אף על פי הפחיתה ביבול, חומרים אלה הראו יעילות גבוהה עם פחיתה ממוצעת של 62-93% במשקל העשבים היבש, אל מול ביקורת לא מטופלת.

בשנה לאחר מכן, 2020, המורינגה נזרעה בשטח בעל בעיות ניקוז מים ושיבוש עשבים גבוה מאוד, עובדה אשר השפיעה מאוד על הצימוח התקין של המורינגה ופגעה בהתפתחות ובתוצאות הניסוי. בניסוי זה פחיתת יבול המורינגה היתה גבוהה בהרבה, 30-75% פחיתה ביבול, אף על פי שיישום החומרים נעשה בשלב פנולוגי דומה לניסוי הקודם לו. יש לציין כי הפחיתה הגבוהה והפגיעה בצימוח המורינגה התקין באה לידי ביטוי גם בביקורות המעושבות שלא טופלה כלל, אך ניכר כי היו קשיים פיזיולוגיים ופגיעה בגידולם התקין.

לתזמון השימוש בקלטרת האצבע משמעות רבה והיא בעלת השפעה ניכרת על היבול ועל יעילות הטיפולים. בשנת הגידול השנייה (2019) מקלטרת האצבע הייתה פחות יעילה בהדברת העשבים (לא הביאה לפחיתה משמעותית בשיבוש העשבים) ואף הביאה לפגיעה ביבול בהשוואה לביקורת מעושבת, 92%, 72% ו-56% יבול ביישום בודד, כפול ומשולש, בהתאמה. בשנת הגידול השלישית (2020) ניכר כי שלב יישום הקלטור היה מתאים ונכון יותר וכי יעילות הקלטורים הייתה גבוהה יותר. טיפולי הקלטור הכפולים הביאו לפחיתה ממוצעת של מעל 65% בשיבוש העשבים בשדה.

לעומתם טיפולי הקלטור הבודד המוקדם והמאוחר הביאו לפחיתה של 30% ו-24% בלבד בשיבוש העשבים בהשוואה לביקורת הלא מטופלת, בהתאמה. בהקשר של בטיחות, טיפולי הקלטור הביאו לפגיעה ביבול, עם 45% פחיתה בקלטורים הכפולים ו-69% בקלטורים הבודדים, וזאת למרות שהפחיתה בעומד הצמחים היתה מזערית. בביקורת שלא טופלה נמדדה פחיתה של כ-82% ביבול המורינגה, מה שמעיד בצורה ברורה על השפעת המצאות העשבים בחלקה על היבול הסופי. גם בניסוי זה ניכרו קשיי הגידול של המורינגה בחלקה, בדומה לניסוי קוטלי העשבים שרוססו אחר הצצה, עובדה שהשפיעה גם היא על הגידול התקין של המורינגה ועל תוצאות הניסוי.

בעבודה זו נעשה ניסיון לבחון את האמצעים השונים יחדיו תחת ממשק הדברה משלב. ניסוי זה הופסק באמצע כתוצאה מתנאי הגידול בשדה ושיבוש רב מדי של גומא הפקעים אשר פגע בצורה קשה בגידול התקין, ועל כן יש לבחון את כלל האמצעים יחדיו ולהשוות בניהם.

סיכום:

לסיכום, ניכר כי שימוש בקוטלי עשבים מונעי הצצה בשלב הזריעה הינו האמצעי הכימי היעיל והבטוח ביותר, אך צריך וחשוב לבחון אותו כחלק מממשק משלב עם קוטלי עשבים שמיושמים לאחר הצצת המורינגה, או קלטור בין ובתוך שורת הגידול לאחר הצצתה, כאמצעים משלימים לגל העשבים השני. בנוסף לכך, על אף הירידה שנראתה ביבול ניכר כי שילוב קלטרות האצבע בתזמון הנכון ובמספר היישומים הנכון יכול גם הוא להוות אמצעי לא כימי לגידול זה.

בשלב הבא ייבחנו מחדש מספר אמצעים יחדיו בשלב הזריעה, תוך בחינה ובניה של ממשק הדברת עשבים משלב הזריעה עד שלב הקציר הראשון. תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל ליישום אמצעים שונים באופן יעיל ובטוח, ומבססים את התשתית המדעית לפיתוח ממשק הדברה משולב לגידול מורינגה רב-קצירית.

פעילות בתחום

גידולי מספוא חדשים

ענף המספוא הוא אחד מענפי גידולי השדה החשובים בארץ. חיטה לתחמיץ היא גידול המספוא העיקרי המהווה כ- חמישים אחוז משטחי המספוא. קיים צורך בצמחי מספוא

קרא עוד »

ניהול עשבייה במטע שקד

הקדמה: ניהול העשבייה במטע הינו תחום מורכב ודינמי המשתנה מעונה לעונה ומשנה לשנה. במשק המודל אנו עורכים ניסוי ארוך טווח הבוחן שיטות שונות להתמודדות עם

קרא עוד »

קורה הידראולית

שם הכלי: קורה הידראולית מתכוונת, GARFORD XHD 50 יצרן: Garford, England שנת ייצור: 2019 ייעוד: מאפשרת דיוק מרבי של עיבודי שורה במצבים של שיפועים בקרקע,

קרא עוד »

ניטור קינון תנשמות

אחד היעדים של משק המודל בנווה יער, הוא הפחתת השימוש בחומרי הדברה נגד מכרסמים. תנשמות ידועות כאמצעי מרכזי בבקרת מכרסמים. תנשמות הן חיות בר והגורם

קרא עוד »

טרקטור John Deere 6-145R

שם הכלי: טרקטור John Deere 6-145R יצרן: John Deere, ארה"ב שנת עליה על הכביש: 2018 ייעוד: ביצוע פעולות חקלאיות באופן מדויק כדוגמת: סימון ערוגות, קלטור

קרא עוד »