תמונת הנושא: שלמון יפואי כגידול מספוא עתידי צילום : רונן כפיר
חלקת גידולי מספוא חדשים:
ענף המספוא בישראל הוא מענפי גידולי השדה החשובים בארץ ומשתרע על שטח של כ 700 אלף דונם. גידולי מספוא אלו משמשים כמזון גס במנות המזון למשק בעלי החיים בישראל שמהווה 40% מכלל הייצור החקלאי בישראל- ומכאן חשיבותם הכלכלית הרבה. גידולי המספוא העיקריים בארץ הם: גידולי חורף דגניים כדוגמת- חיטה, שעורה ושיבולת שועל, קטניות כדוגמת בקיה, תלתן ואספסת, ודגני קיץ כדוגמת תירס וסורגום.
בזכות חשיבותו של ענף המספוא בישראל, הוחלט להקים חלקה ייעודית במשק המודל לבחינה והדגמה של גידולי מספוא. מטרות החלקה: א. להציג גידולי מספוא חדשים ולבחון את מידת התאמתם לאזור. ב. לפתח פרוטוקול גידול לגידולים החדשים ע"י ביצוע ניסיונות שדה במגוון תחומים, כגון: השקיה ודישון, הגנת הצומח, מועדי ועומד זריעה, בחינת זנים, מחזור גידולים ועוד. ג. להרחיב את סל הגידולים העומדים לרשות החקלאים על מנת לבסס מחזור גידולים מיטבי.
במסגרת זו פועלים השנה בשטחי החלקה שלושה ניסיונות שדה:
1.מציאת מחזור גידולים חורפי מייטבי לקינואה ולשלמון יפואי. לשני גידולים אלו פוטנציאל להשתלב במחזור הגידולים החורפי שכן הם מתבססים על גשמי חורף בלבד, ללא צורך בהשקיית עזר. יתרונותיה העיקריים של הקינואה הם: ערכים תזונתיים גבוהים מאד, מכילה את כל חומצות האמינו החיוניות (כלומר בעלת חלבון מלא), ונבחנת האפשרות לצרוך אותה הן לגרעינים והן לתחמיץ ושחת. יתרונותיו העיקריים של השלמון: צמח רחב עלים בניגוד לרוב גידולי המספוא, יבול גבוה, איכות הזנה דומה לחיטה, כשר לפסח וקציר מחוץ לעונת הגשמים. בחלקת הניסוי, גודלו בשנה שעברה רצועות אורך של חיטה, שלמון, קינואה, תלתן וביקורת ללא גידול ואילו השנה נזרעו אותם גידולים, אך בניצב לרצועות האורך משנה שעברה. בדרך זאת אנחנו בוחנים את השפעת הגידול הקודם במחזור על יבול קינואה ושלמון. מחקר זה נערך בהובלת ד"ר מולי גלילי, ממנהל המחקר החקלאי וד"ר זהר בן שמחון, מנהל היחידה החקלאית בנוה יער.
2.פיתוח פרוטוקול גידול לצמח המורינגה המכונפת (Moringa oleifera) ושימושו כתוסף להזנת מעלי גירה. צמח המורינגה נחשב גידול מספוא אטרקטיבי, בעיקר בשל תכולה גבוהה של חלבון (עמיד לדגרדציה בכרס), ויטמינים A, B ו C, קרוטנואידים ונוגדי חמצון. המורינגה ידועה בעמידותה לגדול על מגוון קרקעות וסבילותה לתנאי חום ויובש.
ניסויי הזנה של מעלי גירה במורינגה (מוקמלת או מוחמצת) הציגו השפעה מיטבית על מדדי גדילה ויצרנות, תנובת ואיכות חלב במעלי גירה. קבוצת המחקר של היחידה לבקר בנוה יער מתמקדת בלימוד תהליכי ההחמצה של המורינגה, ובבחינת ההשפעה של שילוב תחמיץ מורינגה כתוסף בדיאטה של מעלי גירה על תכונות נצילות מזון ויעילות גדילה מחד ואיכות הבשר והפרופיל הבריאותי שלו מאידך.
מטרת החלקה של המורינגה במשק המודל היא להטמיע את המורינגה כגידול מספוא, להציג בפני חקלאים את הגידול ומהלכו, להמשיך לפתח את פרוטוקול הגידול ולשמש מקור צמחי למבחני הזנה שמבוצעים ביחידת הבקר לבשר בנוה יער (ובהמשך כחלק מהפעילות של המפטמה המדייקת במשק המודל). מחקר זה נערך בהובלת ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי מהמחלקה לבשר לבקר בנוה יער וד"ר זהר בן שמחון, מנהל היחידה החקלאית בנוה יער.
3.מבחן זנים של תירס למספוא. תירס הינו הגידול הקייצי העיקרי למספוא בישראל ולכן חשוב להמשיך לברור ולזהות זנים חדשים, טובים יותר במדדי איכות וכמות יבול, לעומת הזנים הקיימים. מטרת הניסוי היא לבחון זנים חדשים של תירס, לעומת זנים מסחריים קיימים, בתנאי שדה וממשקי גידול רגילים. במהלך הניסוי יערך מעקב אחר התפתחות התירס, משלב ההצצה, ועד שלב הפריחה והקציר, על מנת לזהות הבדלים הקשורים במהלך הגידול, באיכות ובכמות היבול. מחקר זה נערך בהובלה של יואב גולן- מדריך לגידולי מספוא בשה"מ וד"ר זהר בן שמחון, מנהל היחידה החקלאית בנוה יער.
