במאמר שפורסם ביבול שיא, מסוכמת עבודת הקבוצה של ד"ר יעל לאור בה הודגם ונבחן השימוש בתוף מסתובב מסוג אקודראם לקומפוסטציה של תערובת זבל בקר וגזם. סיכום קצר של הממצאים:
- כאשר התוף נמצא בתפוסה של 50-70% מנפחו, התהליך מתייצב מבחינת תנועת החומר בתוף ושמירה על טמפרטורות תרמופיליות.
- בתנאי תפעול בהם זמן השהייה הממוצע של החומר הוא כשבוע ימים, צפוייה קטילה יעילה של פתוגנים ופגיעה משמעותית בחיוניות מיני זרעי עשבים.
- תהליך הקומפוסטציה בתוף הוא קצר ואינטנסיבי, כך שהתוצר הסופי הוא קומפוסט שעבר ייצוב ראשוני ואינו מוגדר כקומפוסט בשל.
- על בסיס מדידות אולפקטומטריות תקניות והרצה של מודל פיזור, לא צפויים מפגעי ריח כאשר מתרחקים עשרות מטרים בודדים מתוף אקודראם מסחרי בנפח
של כ 30- מ"ק. - פילוג זמני השהיה של החומר בתוף מעיד על האפשרות של זמני שהייה קצרים מידי עבור פרקציה קטנה של החומר. הסבירות למצב זה עולה במצב של עבודה עם תוף בתפוסה נפחית נמוכה כאשר גם אין הגעה לטמפרטורות תרמופיליות.
- השילוב של זמני שהייה קצרים וטמפרטורות נמוכות מגדיל את הסיכון לכשל בעמידה בתקנות תברואתיות.
- ככלל, זמן השהייה הממוצע בתוף נקבע כתלות בכמות הפסולת שזמינה לטיפול ביחס לנפח התוף הקיים.
- ההחלטה לגבי גודל מיתקן דרוש תושפע בין היתר מתכונות הפסולת המיועדת לטיפול, הצורך בהוספת חומר נפחי יבש, והרגישות להיבטים תברואתיים.
למאמר המלא: COMPOST-1
