תמונת הנושא: מכלוא של שקד ערבי צילם: ד"ר דורון הולנד
סיכום תקופת ההקמה – מתוך ראיון שנערך עם ד"ר דורון הולנד, מנהל פלטפורמת מטע השקד – מרץ 2021
בפלטפורמה של מטע השקד לוקחות חלק שלוש קבוצות העוסקות בתחומים הבאים:
1. שקד – שתי קבוצות עבודה המובילות כיוונים שונים:
א. התמודדות עם עקת יובש, בהובלת ד"ר תמר אזולאי–שמר, מרכז מחקר נווה יער ובשיתוף פעולה עם ד"ר ניר שדה, אוניברסיטת תל – אביב.
ב. פוטוסינתזה בענפי שקד הבר, עם התמקדות בנושא הבקרה הגנטית של תכונה ייחודית זאת.
הצוות המקצועי כולל את: ד"ר דורון הולנד, ד"ר תמר אזולאי–שמר, כאמל חטיב, עירית בר יעקב, טלי טריינין וד"ר רותם הראל בז'ה, מרכז מחקר נווה יער.
2. ניהול עשבייה באמצעים ידידותיים לסביבה – בשיתוף פעולה עם ד"ר רן לאטי, מרכז מחקר נווה יער ויונתן אברהמס גמלאי האגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
3. הגנת הצומח – פיתוח עמידות טבעית לצרעת השקד בשיתוף פעולה עם ד"ר ליאורה שאלתיאל, מ"ופ צפון/מיגל. החוג למדעי הסביבה תל חי.
המטע הוקם במימון קרן הלמסלי. כעת, חלק מתקציב הפעילות ממומן על ידי קרן המדען הראשי של משרד החקלאות (מחקר בנושא צרעת השקד), חלק אחר עדיין נתמך משאריות תקציב של קרן הלמסלי וחלק נוסף מתקציבים פנימיים. שתי תוכניות שהוגשו לקרן בארד ולאקדמיה עדיין בתהליך רוויו ושיפוט.
כחוקר ותיק עם הצלחות רבות, מה הניע אותך להיכנס לפרויקט משק המודל?
דורון: כבר לפני 21 שנים כשנכנסתי לעבוד כחוקר צעיר במטע נווה יער היו לי ייסורי מצפון על השיטה ה"לא אחראית" שבה מתנהל הממשק החקלאי במטע בכל הנוגע להשלכות הסביבתיות. הרבה מאד ריסוסים בעקבות המחלות והמזיקים הרבים הקיימים כאן בישראל, ובמיוחד במטעי עצי פרי נשירים. הגענו למצב קיצוני בו ניתנים בשקד 15 ריסוסים בשנה. עם השנים זה הפך לסטנדרט וזהו מצב בלתי נסבל מבחינת הסביבה. ניהלתי במשך שש שנים מיזם של מטע אורגני עם פרופ' מיכה רביב וד"ר יוספה שחק ועוד עשרה חוקרים נוספים בנושא גידול של אפרסקים תחת רשתות, אבל הרגשתי שזה עדיין לא מספיק. בשנה שבה עלה הרעיון להקמת משק המודל נושא המיחזור העסיק אותי כבעיה שצריך למצוא לה פתרון. באותה שנה מנהל המחוז של משרד החקלאות לא אישר לשרוף גזם כפי שהיה נהוג קודם לכן. כתוצאה מכך התפשטה חיפושית הקליפה בצורה בלתי נשלטת במטע. הרגשתי שהקמת משק מודל תוכל לתת מענה לכל מה שישב אצלי כרעיונות ומחשבות. התחלתי לפתח את כל הנושא הגנטי של עמידויות טבעיות כנגד מחלות ומזיקים ופרויקטים שונים שהחלו עוד לפני הקמתו של משק המודל ועם הקמתו הן מקבלות זריקת עידוד משמעותית. אחת הדוגמאות לכך הוא הפרויקט לפיתוח עמידות טבעית לצרעת השקד ועש החרוב.
אחרי 3 שנים, בתום תקופת ההקמה, אתה מרגיש שהגעת למקום הנכון? או ישנם דברים אותם היית משנה?
דורון: מה שקורה עכשיו הוא מעל ומעבר לכל הציפיות. יש לנו פרויקטים מאד מורכבים, כולל פרויקט המזהה את הגן לתכונה המאפשרת קיום של הטמעת פחמן אטמוספרי (פוטוסינטיזה) בענפים בחורף כשאין עלים. יש לנו היום מיפוי של 20-30 גנים שמתוכם זיהינו את זה שאחראי לתכונה הזו.
בנושא העשבים, יחד עם פרופ' חנן איזנברג וד"ר רן לאטי התגברנו על הרבה בעיות הקשורות בעשבים וההצלחה היא גדולה. הדוקטורנט איתי שולנר עושה היום עבודה יוצאת מן הכלל בנושא זה והתוצאות ניכרות; שילוב של שיטות קלטור ושלהוב וכן הכנסת גידולי שירות הנותנים מענה סביר לבעייה. המטע נראה מעולה, ההוצאות על חומרי הדברה נגד עשבים כמעט ולא קיימות ומצד שני אני מרגיש שהאדמה מתחילה להראות אחרת והתחושה מאד טובה!
לגבי צרעת השקד, הדברים מתעכבים בשל בעיות טכניות הקשורות לכך שהעצים בשנה שעברה היו עדיין קטנים והשנה מזג האוויר מקשה עלינו.
בסך הכל פרויקט משק המודל פותח ליחידת המטעים אופקים שאם יידעו לנצלם נכון, ההצלחה תהיה לדורות.
עוד שנה וחצי כאשר תפרוש, על פי אילו מדדים תבחן את הצלחת הפרויקט?
דורון: כבר היום אני יכול לומר שהפרויקט מבחינתנו הצליח. כבר יש לנו תוצאות ראשוניות שמראות שהיכולת לעשות פוטוסינתזה בענפים משפיעה על הפריחה. בשנה כזו לדוגמא, בה כמעט ואין מנות קור והיא שנה קשה לעצים, העצים אשר פיתחנו גדלים יפה במטע ומראים עמידות גבוהה לשינויי מזג האוויר ותנאי הסביבה. עם זאת, עדיין אין לנו זנים מתאימים. אך ברגע שיהיה לנו זן מסחרי שיידע לעשות פוטוסינתזה גם דרך הענפים זו תהיה הצלחה גדולה. אני מאמין שזה ייקרה תוך 3 שנים.
ברגע שיהיה לכם זן שפיתחתם, והוא בעל יכולת הטמעה מהענפים, האם ההצלחה תהיה ברמה המקומית, הלאומית או הבינלאומית?
דורון: ברמה העולמית. לאף אחד בעולם אין את הניסיון והידע לגבי התמודדות עם גידול זני שקד בתנאי אקלים המאפיינים את אזורנו. לנו יש ניסיון מצטבר של עשרות שנים ואם נצליח זו תהיה מהפכה גדולה בכל הנוגע לגידול שקד.
אנחנו מדברים על גידול שונה לחלוטין: זני שקד שיגדלו במשוכות, שקד שינוער עם בוצרת ולא עם מנערת ואולי בהמשך נשלב גם פרויקט אגרו-וולטאי ליצור חשמל בשטחי המטע.
שקד ערבי פורח. צילם: ד"ר דורון הולנדהאם כל התובנות והחידושים האלה קרו במסגרת משק המודל?
דורון: הרעיונות עלו לפני הקמת משק המודל אבל בהחלט התאפשרו בזכותו בצורה יעילה ומהירה.
אני חושב שעברנו את התקופה הקריטית והמטע בשלב מתקדם המאפשר המשך לימוד וחתירה להשגת היעדים בחלקות השונות. בנוסף, יש את ההצלחה בניהול העשבייה במטע, עליה דיברנו קודם ולגבי צרעת השקד עדיין מוקדם לומר.
מעבר למה שנעשה היום, האם יש לך נושאים מסקרנים שאותם היית רוצה לראות נבדקים ומתממשים 5-10 שנים מעכשיו?
דורון: היכולת של השקד לבצע פוטוסינתזה בענפים משפיעה על משק האנרגיה של הצמח, זה הדבר המרכזי המשפיע על הרבה מאד תופעות. אנחנו חוקרים את נושא היכולת לשאת יבול גבוה ויכולת פריחה. במקביל, ד"ר תמר אזולאי-שמר מתחילה להוביל פרויקט של עמידות ליובש – התמודדות עם תנאי אקלים קיצוני וזה ייקח כ- 5-10 שנים. אבל, כמו שאמרתי, התוצר של תהליך זה יהיה פיתוח של זנים שיובילו את העולם לנושא גידול שקד בתנאי אקלים מאד קיצוני. לפני 15 שנה אקלים הערבה היה מאד קיצוני ואילו פה בעמק האקלים היה שונה לחלוטין ממה שהוא היום. בינתיים, התופעות שאפיינו את האקלים בערבה הגיעו גם לנווה יער. אני לא יודע מה יהיה עוד עשר שנים, אבל סביר להניח שיהיה עוד יותר קיצוני. לכן, מה שאנחנו עושים כאן הוא קריטי, כי אחרת לא נוכל לגדל שקדים במקומות אלו בעתיד.
שקד הוא גידול חשוב, הוא מזין ובריא, מכיל כעשרים אחוז חלבון, ומשמש להפקה של מוצרי מזון מגוונים. שקד במקורו הינו גידול שמתאים לאזור שלנו יותר מכל גידול אחר. מעבר לזה, בזכות העובדה שאנחנו יודעים מהם הגנים המשפיעים על היכולת להטמיע דרך הענפים ויש לנו סמנים, נוכל בעתיד להכניס את התכונה הזו לעצי פרי נשירים נוספים שאין להם את היכולת הזו באופן טבעי. פעילות זו תבוא לידי ביטוי ב- 15 השנים הקרובות. אבל זה יגיע, כי אם באמת שינויי האקלים יהיו כאלו קיצוניים העניין יהיה מחויב מן המציאות ולנו חשוב מאד להוביל היום את התחום כי זהו רק תחילתו של תהליך. תהליך דומה עברנו עם זנים אחרים שפיתחנו ולרבים היה קשה להאמין כי נצליח לגדלם באקלים המקומי וכיום במסחר אנחנו מוכיחים את הצלחתנו. ולכן, כיום התפקיד שלנו הוא לפתח את אותם זנים שיתאימו לגידול בעוד עשר שנים ומכאן חשיבות הפרויקט של משק המודל.
למרות שנושא הפצת הידע כחוקרים הוא לא בדם שלנו, איך אתה רואה את הנושא מבחינתך? איך זה צריך להעשות מבחינה מדעית ומבחינת החקלאים שבסופו של דבר יישמו את הדברים?
דורון: מהיום שהוקמה יחידת המטעים היא עוסקת ביחסי ציבור. בשנים רגילות מתקיימים 10-15 ביקורים כאלו בשנה הכוללים גם שרי חקלאות וגם חקלאים. אך עקב אכילס של היחידה במקרה הזה הוא אני, וזאת מתוך חוסר אהבתי לפרסום, אבל אני מבין את החשיבות ומשתף פעולה. אני חושב שצריך למצוא איזון נכון בין התרברבות למיקוד בעשייה ומצד שני לא לשמור את העשייה שלנו בסוד. ברגע שיתחילו לזרום התוצאות ויתפרסמו בעיתונות הבינלאומית נוכל לשחרר את הידע בחופשיות רבה יותר. החקלאים משולחנות המגדלים יודעים מה נעשה פה והם מבינים כעת את הפוטנציאל. לפי דעתי ההצלחה תגיע עוד חמש שנים, אז יהיה נכון לייצר יחסי ציבור משמעותיים. שיתופי פעולה בעולם מתחילים להירקם בזכות תוכניות עבודה משותפות שאנחנו מייצרים והמעגלים מתחילים להתרחב.
האם כבר יש חומר שניתן להציגו בכנסים מדעיים?
דורון: כן, יש לנו כינוס מדעי כבר ב- 2022 בארה"ב והסטודנט הילל ברוקנטל יעביר בו הרצאה במושב של עצי פרי נשירים. ההרצאה תהיה על השקד הפוטוסינטטי ומיפוי התכונה. יש כבר מאמרים כתובים בדרך לפרסום וזו ההתחלה.
