תמונת הנושא: הדרכה לחקלאים בנושא גידולי שירות בגד"ש בחלקות הבסיס של משק המודל צילום: לימור אלמוג
מה חדש בחלקות טיפולי הבסיס?
• למה החלטנו על פעולת 'איפוס' (reset) בחלקות הבסיס?
בעקבות בעיות תפעוליות שנבעו מחוסר דיוק והקפדה על פסי הדריכה של הכלים, נוצרו בעיות של קוליסים והידוק קרקע בתוך ערוגות הגידול. כמו כן, בחלק גדול מחלקות הבסיס וגם בחלקת החקלאות המדייקת מצאנו קשיים רבים בתמרון הכלים במעברים ברוחב 8 מטר בין חלקות, בשילוב של אילוח קשה בגומא הפקעים (סעידה). לאחר דיון רחב החלטנו שאין מנוס מדיסוק עמוק של השטח לאחר פיזור הזבלים האורגאניים (קומפוסט וזבל פרות חצי מיוצב לפי הטיפולים שנקבעו). למרות שרצינו להימנע מפעולה זאת שמאפסת במידה רבה את ההבדלים בין טיפולי העיבוד השונים, הוחלט לבצע זאת כדי למנוע גרירה של בעיות אלו לאורך שנים. לאחר הדיסוק ביצענו סימון מחודש של חלקות טיפולי הבסיס והחקלאות המדייקת כך שהפעם הקפדנו יותר שהחלקות יתחלקו לשישיות (שלוש ערוגות – על כל ערוגה שתי שורות גידול) והרחבנו את המעברים בין החלקות לרוחב של 12 מטר.
• הרכב תערובת גידולי השירות בשנה השנייה:
גידולי השרות נזרעו בתחילת דצמבר. עקב בעיות העשבייה הקשות בשטח, החלטנו השנה שגדולי השירות יהיו מורכבים משלושה סוגים בלבד (בשונה משנה שעברה, אז התערובת כללה חמישה סוגים). הסוגים שנבחרו הם: שיבולת שועל, תלתן ולפתית. השנה הגדלנו את עומד הזריעה של שיבולת שועל (7 ק"ג לדונם) והורדנו לגמרי את החיטה שהייתה בתערובת של שנה שעברה. ממשפחת הקטניות, זרענו תלתן בלבד והורדנו את הבקיה שהראתה בעיות קשות של התחדשות לאורך גידול החמניות בעונה האחרונה. במצליבים השארנו את הלפתית שגם השנה לא הראתה התבטאות טובה בתערובת, כנראה מבעיות איכות הזרעים, תנאי סביבה או אי-תחרות עם יתר גידולי השירות בתערובת.
• בחינת הרכבים מיטביים ודרכי ניהול של גידולי שרות בגד"ש:
בעזרת תמיכה כספית משמעותית של האגף לשימור קרקע וניקוז, התחיל מחקר צד בחלקת גידולי המספוא שבוחן הרכבים מיטביים ודרכי ניהולם של גידולי שרות עבור גידולי שדה (גד"ש) בשלחין. המימון שניתן למחקר זה יעזור במימון הוצאות המחקר, וביצוע התאמות רבות הנדרשות במיכון לניהול גידולי שירות. הצורך במחקר נולד בעקבות הקשיים שנתקלנו בהם בסיום צימוח גידולי שירות וזריעת חמניות בשנה שעברה. זיהנו שישנם פערי ידע רבים של תיזמון נכון ומיכון מתאים שלא ניתן יהיה לחקור אותם במסגרת הטיפולים הקבועים. פערים אלו הובילו לירידה משמעותית בעומד צמחי החמניות בחלקות עם גידולי שירות לעומת חלקות ללא גידולי שירות, ובהתאם לכך לירידה ביבול.
• מהי השאלה המרכזית שמעסיקה אותנו במחזור הנוכחי של גידולי השירות?
דרכי ניהול וסיום הצימוח (טרמינציה) של גידולי השרות היא שאלה מרכזית בכל הקשור לשילוב מוצלח של גידולי שירות בגד"ש. סיום הצימוח של גידולי השירות באופן שמשאיר\בונה "שמיכה" של ביומסה צמחית יבשה על פני הקרקע יסייע למקסם מגוון תועלות ובכלל זה: עיכוב התפתחות עשבייה קיצית, הקטנת אובדן המים באידוי מפני השטח, ויסות משרעת טמפרטורה היומית, ועוד. סיום מוצלח של גידולי השירות יהיה כזה שישאיר חיפוי קרקע מיטבי, לא ידרוש משאבים אנרגטיים וכספיים רבים, יצמצם את השימוש בקוטלי עשבים וישתלב היטב במחזור הגידול המסחרי.
המטרה המרכזית של המחקר היא פיתוח פרוטוקול לסיום צימוח גידולי שירות לקראת גידול אביבי. במסגרת זאת ייבחנו ההשפעות האגרוטכניות של שילוב תערובות שונות של גידולי שירות חורפי ודרכי סיום התפתחותם וההשפעה על מהלך הזריעה של הגידול המסחרי האביבי והתפתחותו. לשם כך אנו בוחנים את השימוש באמצעים מכאניים וכימיים שונים לסיום הצימוח של גידולי השירות (רולר קרימפר, קוטל עשבים, כיסוח) ושילובים של אותם אמצעים, לפני הזריעה או אחרי הזריעה של הגידול המסחרי. בנושא הזריעה אנחנו בוחנים שתי גישות עיקריות:
א. זריעת גידולי שרות על כל השטח המיועד לזריעה ושימוש במזרעת גידולי שורה עם אלמנטים של אפס עיבוד שיודעים להתמודד עם נוכחות של ביומסה צמחית.
ב. השארת מקום או יצירת מקום בפס הזריעה של הגידול העיקרי (השנה הגידול העיקרי הוא תירס). גישה זו באה לבחון האם אפשר לזרוע את הגידול המסחרי באמצאות מזרעת גידולי שורה ללא התאמות מיוחדות.
• שיתוף ציבור החקלאים בתובנות מתהליך הלמידה של שילוב גידולי שירות בגד"ש
הרעיון של שילוב גידולי שירות בגד"ש יוצר עניין רב אצל חקלאים ואנשי הדרכה. למרות המגבלות של קורונה הצלחנו לקיים שלושה ימי סיור (אחד משותף לפלטפורמת המטע) כאשר בכל סיור היו שני מחזורים. סה"כ ביקרו בימי סיור אלו כמאה אורחים ששאלו שאלות רבות והראו עניין רב בנעשה במשק המודל ובשטחי הגד"ש.
למאמצים של מחקר זה שותפים רבים:
ריכוז המחקר: ד"ר גיל אשל מהתחנה לחקר הסחף, האגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. התאמת ואפיון השינויים במיכון: יוסי קשתי ואשר לוי מהנדסה חקלאית, מכון וולקני. ביצוע וליווי מקצועי: ד"ר זהר בן שמחון, רונן כפיר, אביתר אסף, מוחמד עבד אלהאדי, ד"ר מאור מצרפי ופרופ' חנן איזנברג ממרכז מחקר נווה יער. אור רם משה"ם, יורם שטיינברג, ממרכז חקלאי העמק. אלון מאור, אילן לדל וגלעד שלו, מהאגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וערן גבאי מקיבוץ הזורע.
