צילום תמונת הנושא: ד"ר יהושב בן מאיר
שתי פלטפורמות שזורות זו בזו – מפטמה מדייקת ומחזור פסולות
הרכב הצוותים:
חברי היחידה לבקר לבשר: ד"ר אריאל שבתאי, ד"ר מירי כהן-צינדר, ד"ר עינב שור-שמעוני, רתם אגמון, פרננדו גרסיה, עלי זועבי, אלן פדרסון, סמאח כעכוש.
חברי היחידה למחזור פסולות: ד"ר יעל לאור, ד"ר רועי פוסמניק, ד"ר איברהים סעדי, ד"ר מתת זהר, אביבה חנן.
פלטפורמת המפטמה המדייקת בנוה יער מבקשת לעצב מחדש את ממשק גידול העגלים, על בסיס עקרונות מנחים של חקלאות מקיימת. לשם כך, אנו מתמקדים בשיפור רווחת בעלי החיים וביחסי הגומלין שלהם עם הסביבה, באמצעות:
(i) אפיון הדינמיקה של המארג החברתי בתוך הקבוצה
(ii) הפחתת עקות, מזעור כאב, והקטנת התחלואה
(iii) הקטנת טביעת הרגל הפחמנית של העגלים על הסביבה.
בהקשר זה, היחידה למחזור פסולות בנווה יער שואפת להקים מרכז מיחזור שיינצל את כל הפרש והתשטיפים מהמפטמה והיונקיה לטובת ייצור מוצרים בעלי ערך שיכולים לחזור למשק על בסיס עקרונות ה"כלכלה המעגלית".
גישה זו מהווה חלופה למודל הלינארי (לקחת-להשתמש-לזרוק), שהוא לחלוטין לא בר קיימא, לא מנצל כהלכה את המשאבים ולא מטיב עם הסביבה.
נקודות ההשקה בין פלטפורמת המפטמה המדייקת (בהובלת ד"ר אריאל שבתאי וד"ר מירי כהן-צינדר) ומחזור הפסולות (בהובלת ד"ר יעל לאור וד"ר רועי פוסמניק) מתקיימות, מתקופת הינקות ועד הבגרות של העגלים.
שיתוף הפעולה בין שתי הפלטפורמות מתמקד, בשלב זה, בטיפול בפרש העגלים ובתשטיפי היונקיה. בכל הקשור ליונקיה, על מנת למקסם את תהליך המחזור מתוכנן תהליך תלת שלבי שיכלול:
(i) טיפול ראשוני, בו יוזרמו הפרש והתשטיפים למיכל סגור, המבוסס על תסיסה אנארובית, בה נוצרים גז ו"מי נטל" (slurry). בתהליך התסיסה, רוב הפחמן האורגני מומר לביוגז אשר ייאגר במיכל ייעודי. תוצר זה ינוצל לשימוש מקומי באנרגיה מתחדשת (לדוגמא, חימום מים לצרכי היונקיה).
(ii) טיפול שניוני, שיכלול השבת רוב החנקן מ"מי הנטל" כדשן (קומפוסט עשיר בחנקן), טרם פיזורו בשטחים החקלאיים. השבת החנקן תתאפשר באמצעות נידוף מבוקר של אמוניה וספיחתה על גבי קומפוסט. המוצקים מהטיפול המשולב (מכילים את רוב תרכובות הזרחן) יפונו למתקן הקומפוסט המרכזי (על כך נרחיב בידיעון הבא).
(iii) טיפול שלישוני, בו מי הקולחין מהטיפול המשולב (לאחר ניצול מקסימלי של הפחמן, החנקן והזרחן) יוזרמו דרך אגן ירוק (Constructed wetland) אשר ישמש כפילטר ביולוגי לטיהור מי הקולחין, טרם זרימתם לנחל נהלל.
כדי לעגן את ממשק גידול העגלים בפלטפורמת המפטמה המדייקת, על בסיס עקרונות מנחים של חקלאות מקיימת, אנו מנהיגים ביונקיה גידול בקבוצות. מאחר ובני בקר נחשבים בעלי חיים חברתיים, גידולם בקבוצה מאפשר להם לבטא התנהגות טבעית, כאחת מחמש החרויות המגדירות רווחת בעלי חיים. ניטור הרווחה יכול להתאפשר באמצעות אפיון המארג החברתי הנרקם בין העגלים.
ניתוח רשתות חברתיות מהווה דיסציפלינת מחקר חדשה יחסית, המאפשרת הבנה עמוקה של מורכבות המבנה החברתי. בחיות משק הדבר חשוב ביותר בעיקר לנוכח העובדה כי מבנה הקבוצה נקבע לרוב באופן אקראי ע"י המגדל, על בסיס משתנים שכיחים דוגמת גיל, מין, מצב פיזיולוגי או רבייתי.
מפת הרשת החברתית של קבוצת עגלים יונקים (n=15) לאחר עיבוד הנתונים. עובי הקווים מבטא את עוצמת הקשר החברתי בין זוגות עגלים. מספרי עגלים דומיננטים בקבוצה (עם מספר רב של קשרים חברתיים) מודגשים ומוקפים בעיגול (1, 2 ו 5).
המעקב אחר דינמיקת הרשת החברתית מתאפשר באמצעות שימוש בתגי קירבה ייעודיים (מתוצרת Lotek-Sirtrack, NZ). תגי הקירבה, המונחים על צווארם הינם למעשה data loggers האוגרים מידע רציף בזמן אמת אודות המפגשים החברתיים המתקיימים בין העגלים בקבוצה, משכם, ותדירותם. בד בבד עם מאפייני הרשת, נבחנים גם בריאות העגלים ויעילות הייצור שלהם.
אישורים/תהליכים שמחכים להם:
התוכנית האדריכלית להקמת המפטמה המדייקת ומתקן ייצור הקומפוסט הושלמה. הפרויקט מתעכב עד להשלמת היתרי הבניה.
הצעות מחקר חדשות:
1. "אנליזת רשת חברתית – כלי חדש לשיפור הרווחה, הבריאות והיצרנות" (במימון מועצת החלב, 180,000 ₪).
2. "טיפול במי הנטל של מתקני ביוגז לטובת הפחתת הזיהום הסביבתי ושימוש מדייק כמחליפי דשנים בחקלאות" (במימון מועצת החלב, 180,000 ₪).
תמונת הנושא: עגל יונק חגור בקולר קרבה (תוצרת חברת SIRTRACK ניו זילנד). הקולר מכיל מקלט ומשדר ו data logger האוסף מידע אודות זהות העגלים במפגש, מועדי המפגשים ומשכם. הקולר מופעל באמצעות סוללת ליתיום. לאחר פריקת המידע הוא מעובד באמצעות תוכנת MATLAB.
