תכנון ושימור קרקע

הצפי להמשך גידול מהיר באוכלוסיית העולם בשילוב עם שינויי האקלים יוצרים אתגר גדול בקהילה המדעית ואצל קובעי המדיניות לצורך הבטחת הקימות של הפעילות החקלאית יד ביד עם מניעת המשך הפגיעה והגרעה (degradation) במשאבי האדמה. החקלאות האינטנסיבית המודרנית שיפרה לעין ארוך את היצרנות החקלאית, ויעילות השימוש במים אך מצד שני היא נחשבת לגורם עיקרי לפחיתה במגוון ועושר המינים העולמי. השימוש הנמרץ בעיבודי קרקע, והשימוש הנרחב בכימיקלים בחקלאות הובילו להגרעה נרחבת במערכת הקרקעית ובכלל זה סחיפת קרקעות מואצת, פחיתה במגוון המינים העל והתת קרקעי, דליפת סדימנטים, חומרי הדברה והזנה למערכות טבעיות שכנות. באזורים בהם ישנו גם שימוש נרחב בהשקיה לתמיכה בגידול החקלאי, המלחה וניתרון קרקע הינם גורם נפוץ להגרעת קרקע.

חקלאות משמרת (Conservation agriculture) הינה גישה חקלאית המקודמת בעולם על ידי ארגון המזון והחקלאות העולמי (FAO) מכיוון שהיא מבטיחה שימור ביכולת היצרנות החקלאית בד בבד עם הפחתה בהשפעות השליליות של הפעילות החקלאית על בריאות הקרקע (Soil Health) והסביבה. גישה זו נשענת על שלושה עמודי תווך: מינימום הפרה (עיבוד) רציף של הקרקע, כיסוי צמחי קבוע של הקרקע וגיוון מיני הצמחים על ידי מחזור גידולים ושילוב גידולי שירות (גידולי כיסוי).

עקב הביקוש הרב לביומסה צמחית להאכלת בעלי חיים בישראל, והקיץ היבש המאפיין את האזור (אקלים ים תיכוני), זהו אתגר גדול לפיתוח כיסוי צמחי רציף ומספק בעיקר בגידולי השדה. אך מצד שני כיסוי וחיפוי צמחי הם עוגן מרכזי בהצלחת החקלאות המשמרת ממספר היבטים ביניהם ניהול עשבייה, שיפור מבנה הקרקע וחידור מי הגשם, הפחתה בקצבי סחיפת הקרקע, אידוי מים מפני הקרקע ומשרעת הטמפרטורה היומית שבקרקע. לצורך בניית חיפוי שכזה, אנחנו מאמינים שישנה חשיבות גדולה לבחון גישה לאורך זמן במשק המודל. לצורך בנית כיסוי וחיפוי צמחי מספק, אנחנו נקצוץ חלק משמעותי משאריות הגידול, נפזרם על פני השטח ונשלב גידולי שירות בין מחזורי הגידולים המסחריים במשק המודל כדי להעצים את בריאות הקרקע.